מנחת חינוך · סימן ק״ז, ה׳

ולכאורה נראה דמלך המשיח המקוים אנו שיגלה ב"ב כיון דיהי' מזרע שלמה דור אחר דור אם כן המלכות ירושה לו מעת שפסקה מלכות וא"צ משיחה אף על פי שפסקה המלכות בעוה"ר כמה דורות מכל מקום אין זה מפסקת הירוש'. אך אם נאמר דהבא מכח שצריך משיחה הוא ג"כ צריך משיחה אם כן תיכף שמרדו ישראל ברחבעם ולא קבלו עליה' המלכות אם כן אם היו אפילו רחבעם וזרעו מלכים היו צריכים משיחה למלוכה על כל ישראל כמש"ל. אם כן גם מלך המשיח מזרעו יהי' צריך משיחה אף ששלום ואמת יהי' בימיו לכל ישראל ובקשו את ד' אלקיהם ואת דוד מלכם כאשר מובטחים אנחנו ע"י הנביאים בב"א יבא ויורה לנו. ועוד יתבארו קצת דיני מלכים במצות המלך ועמ"ש הרהמ"ח במצוה שאח"ז דיני משוח מלחמה ומלך. ומ"ש הרהמ"ח דנוהגת בזה"ב והיא מצוה מוטלת עה"צ כו' כבר כתבתי דמצוה זו של עשי' אין נוהגת לדורות רק פ"א שעשה מרע"ה במדבר והראי' דלא עשו הציבור בב"ש שמן המשחה רק המשיחה לאישים הנ"ל בזמן שיש שמן המשחה הוא נוהג לדורות. ופשוט דמלך עצמו שמלך ואח"כ מרדו בו ואח"ז חזר למלכות א"צ משיחה ע"ש וראיה מדהמע"ה שהי' לו מחלוקת מאבשלום ומהרב' מישראל ולא מצינו שנמשח עוד הפעם כשחזר למלכותו. ומשיחת מלכים וכהנים כמה שיעור צריך ע' בכריתות ד"ו אר"י בהא פליגי כו' אבל סיכה לממשח מלכים וכהנים ד"ה בכ"ש וע"ש בתו' ד"ה מלכים כ' בפי' דאף לר"י דס"ל בסיכת זר דצריך כזית מכל מקום סיכה דמצוה למלכים ולכהנים סגי בכ"ש ומדסתם הר"ם ולא כתב שיעור ממילא נשמע דא"צ שיעור כר"י יעיין במצוה דלקמן: