מנחת חינוך · סימן ק״ז, ג׳

והיו מושחין לדורות כה"ג ואפילו כה"ג בן כה"ג היו מושחין אותו וער"מ פ"ד דהמצוה הי' למשוח ז' ימים יום אחר יום ואם עבד קודם זמן ז' ימים כיון דנמשח פ"א עבודתו כשרה דנעשה כה"ג במשיחה פ"א נראה מדבריו דלכתחלה לא יעבוד ככה"ג עד אחר ז' ימים ובתוך הז' א"ע ככה"ג ודעת ראב"ד דעובד כל ז' ככה"ג בשמונה בגדים ומצות המשיחה כל ז' הוא רק לעבודת יה"כ וע"ש בכ"מ. ובב"ש שלא הי' שמן המשחה הי' נעשה כה"ג שהי' לובש כל ז' ימים שמונה בגדים וזה נקרא רובי בגדים ואין בין כהן משוח לכהן המרובה בבגדים רק לענין פר ויבואר אי"ה בפ' ויקרא והמשיחה והריבוי בגדים דוקא ביום ולא בלילה ופשוט דלא עלתה לו המשיחה בלילה. ודע דכ"ז אינו אלא למצוה אבל באמת כשרה עבודתו אפילו ביוה"כ בלא נמשח כלל וגם לא נתרבה בח' בגדים כמבואר ביומא י"ב דאם אירע פסול בכה"ג ביה"כ אחר תמיד של שחר נכנס כהן ולובש הד' בגדים ועובד ועבודתו מחנכתו ע"ש וכ"פ הר"מ פ"א מעיוה"כ. ולפי זה איני מבין ד' הר"י קורקס במ"ש בכוונת הר"מ דאם עבד קודם שנתרבה ז' או נמשח ז' עבודתו כשרה וכ' דהיינו עבודת יה"כ דאי בכל השנה אף לכתחלה אין צריך משיחה וריבוי ז' רק פ"א כדעת הראב"ד עכ"מ והיאך סיים הר"מ הואיל ונתרבה ונמשח פ"א כו' נראה דאם לא נמשח ולא נתרבה כלל עבודתו פסולה. ובאמת בש"ס הנ"ל מבואר להדי' דבדיעבד או בשעת הדחק דהוי כדיעבד אפילו לא נמשח ולא נתרב' כלל כשר דעבודתו מחנכתו. אע"כ דמיירי הר"מ בשאר ימו"ה דצריך לכתחלה משיחה או ריבוי זיי"ן וע"ז כ' דאם לא נמשח ולא נתרבה רק פ"א כשרה אבל אם לא נמשח ולא נתרבה כלל אפשר שפסול בשאר ימו"ה דביה"כ כשרה שעבודתו מחנכתו וע"ש בפירש"י כיון שעבודה זו אינה כשרה אלא בכה"ג דכל עבודות יה"כ אינן כשרות אלא בו וזה עובדה עבודתו מחנכתו אבל בשאר ימו"ה דכה"ד עובד כמו כה"ג ע"כ ל"ש עבודתו מחנכתו אם כן פסול בלא נמשך ונתרבה כלל. או אפשר דבשאר ימו"ה עבודתו כשרה דל"ש לא נתרבה כיון דע"כ לבש הח' בגדים בשעת עבודה אם כן ממילא נתרבה פ"א ע"ש בגמרא ביומא ואפשר דזה שלובש לעבודה ל"ה ריבוי עיין ר"מ בלשונו שכ' כיצד מרבין לובש הח' בגדים ופושטן וכו' נראה דוקא שעושה לשם ריבוי ולא לשם עבודה אם כן בלא נמשח ולא נתרבה כלל בשאר ימו"ה דל"ש כלל עבודתו מחנכתו דכל הכהנים כשרים לעבודה אם כן עבודתו פסולה דלא הוי כה"ג וה"ל יותר בגדים אבל ביה"כ מפורש בר"מ מהש"ס דכשרה בכ"ע אפילו לא נמשח ולא נתרבה כלל כמ"ש. ונראה דאף בב"ר דהי' שמן המשחה מכל מקום היה המצוה ג"כ לרבות אותו בבגדים ג"כ כ"נ מלשון הר"מ ולשון הר"מ כיון שנתרבה או נמשך בדיעבד אבל לכתחלה צריך שיהי' שנים משיחה וריבוי. ולא אוכל כעת לעיין בענינים אלו והפסקתי באמצע הפרק.