מנחת חינוך · סימן ק״ז, ב׳

ומבואר בש"ס דכריתות שם דנלמד מפסוק בד בבד שלא יניח במשקל וישקול ופירש"י שישקול כל בושם נגד הברזל ולא ישקול מר דרור ויחזור וישקול קידה כנגד מר דרור והר"מ השמיט זה וצ"ע למה כיון דנלמד מקרא. אך באמת הא דמביא הר"מ כיצד עשיית שה"מ דא"צ אפילו לימות המשיח דכולו קיים לע"ל ומאי דהוה הוה ואין דרכו להביא דינים שאין נוהגים רק עבר אך באמת הוא נ"מ דהעושה שה"מ כמשקל הזה ח"כ כמבואר ויתבאר אח"ז אם כן צריך להודיע סדר העשיי' כדי לידע דין הלאו דהלאו נוהג תמיד. ופשוט דד"ז שלא יניח משקל במשקל בודאי אינו מעכב לענין הלאו דאף אם שקל זה כנגד זה ח"כ על העשי' דאינו מוזכר רק אם עושה כמשקל הזה היינו אלף תש"נ מנים ובבשמים הללו וז"פ אם כן הוא רק דין המצוה של העשיי' שעשה מרע"ה ולא יעשה עוד לעולם אם כן מאי דהוה הוה ואין צריך הר"מ להביא ד"ז וז"פ. וקצ"ע דבד בבד יהי' כתיב גבי קטורת ולא גבי שמן המשחה ומכל מקום נלמד לשמן המשחה דקיימא לן להש"ס דבזה הי' שמן המשחה שוה לקטורת על כל פנים יכתוב גבי קטורת נמי ד"ז וצ"ע על הר"מ שהשמיט ד"ז לענין קטורת והקטורת נעשים בכ"ש והי' צריך להודיענו דזה מצוה היא שלא יניח במשקל וכו' וצ"ע. וכבר כתבתי דהר"מ אינו מביא כאן דהי' הכרעות ובאמת צ"ע לפמ"ש הר"מ לקמן אם עשה כמשקל הזה ולא הוסיף ולא גרע חייב אם כן בודאי אם שקל עין בעין א"ח כיון דגזירת הכתוב הוא דצריך הכרעות אם כן גרע קצת מהבשמים ויבואר בעזה"י לקמן. על כל פנים דבקטורת אין צריך הכרעה כיון דכאן נלמד מקנמן בושם דשוקלין בשני פעמים מוכח דצריך הכרעה אם כן בקטורת דאינו מבואר כלל אם כן שוקל עין בעין ובפרט דפשטא דקרא בד בבד הוא שישקול עין בעין ע' בש"ס אך כאן מוכח דצריך הכרעה ע"כ מוקי לקרא לשלא יניח כו' אבל גבי קטורת הוא כפשטא דקרא. אך אפשר דנלמד קטורת משמן המשחה ויש לזה קצת הוכחה בגמרא וא"ר להאריך וצ"ע על הר"מ שהשמיט בקטורת ולא הודיע לנו הדין ונ"מ הן לענין המצוה הן לענין הלאו. וקצ"ע על הרש"י בחומש דפי' בד הוא לשון יחיד כו' והיינו דת"ר הצרי כו' ולא הביא דרשת הש"ס דלא יניח משקל כו' עיין ר"מ כאן שכתב ששוחק כ"א לבדו ואח"כ מערב ועיין כסף משנה שטעמו מדכתיב בד ובאמת אין דרכו של הר"מ להביא מעצמו דבר מאיזה פי' המקרא ויותר נראה ט"א שמביא בכ"מ כי הוא טוב יותר וכתיב בתורה מעשה רוקח וזה דרך הרוקחים וז"פ. והנה משה רבינו עליו השלום משח המשכן וכל כליו ולדורות אין מושחין שום כלי אלא מתקדש בעבודה ונלמד מש"ס מקראי ע' בשבועות ובתוס' מנחות נ"ז כתבו דדוקא לר"ע דס"ל מדת יבש לא נתקדש כלל והוא חול מיותר הקרא ע"כ דרשו דלא לדורות במשיחה אבל אי אמרינן דמדת יבש נתקדשה מבפנים ולא מחוץ צריך קרא למעט ואין לנו קרא דלא לדורות במשיחה. ובמ"ל הקשה על הר"מ דהר"מ פ' דמדת יבש נתקדשה מבפנים ולא מבחוץ ואמאי פסק דלא לדורות במשיחה הא ליכא קרא ע"ז ע"ש.