מנחת חינוך · סימן ק״ו, ו׳

וצ"ל בכיור מים כדי לקדש ד' כהנים ממנו ונלמד מקרא ועיין ר"מ ובקודח מתוכו מקדשין אפילו אין בו רביעית וע' רש"י שפי' דתוחב כלי קטן לתוכו שיש בו כדי לקדש ד' כהנים והכלי הזה שע"י יוצק המים אין בו רביעית כשר והתוס' פי' דאם נטל מכלי גדול שיש בו לקדש ד' כהנים ונטל מן המים בכלי קטן אפילו אין בו רביעית כשר כיון דבאין מכלי גדול והכסף משנה כתב דכ"ד הר"מ ונראה דד"ז דצ"ל כדי לקדש ד' כהנים מעכב כיון דנפ"ל מקרא ושיעור המים של ד' כהנים א"י אם צריך לכ"א רביעית או אפשר פחות ולא עיינתי בזה. ואם טבל יו"ר במקום קדוש לא עלתה לו כלל דצריך דוקא קידוש מכלי דכ"ה גזירת הכתוב כ"ה בש"ס ור"מ וכל החוצץ בטבילה חוצץ בקידוש ידו"ר כ"ה בר"מ והכסף משנה לא הראה מקומו אך ז"פ כיון דכתיב את ידיהם ורגליהם ה"ל כמו טבילה דכתי' ורחץ את בשרו דדרשינן שלא יהי' דבר חוצץ. ובודאי מן התורה אינו חוצץ רק רובו ומקפיד כמו בטבילה אך מיעוט המקפיד ורובו שאינו מקפיד אינו חוצץ מה"ת. ופשוט שאינו מחלל עבודה רק לכתחלה צריך לחזור ולקדש ואפילו מס' אינו מחלל עבודה כמש"ל ומכ"ש דרבנן. וי"ל דהידי' ורגלי' אין נחשבין לא' לענין חציצה לומ' דרובו דוקא בידים ורגלים רק אם יש חציצה ברובו של הידים או ברובו של רגלים ומקפיד הו"ל חציצה מן התורה וא"ד לפלוגתת הגאונים והר"מ פ"ב דמקוואות דהר"מ סובר דהשערות עם הגוף א' הם ואינו נחשב בפ"ע ז"א דכבר כתבתי דכאן נראה מהש"ס דפעמים א"צ אלא לקידוש הידים בלבד או לרגלים בלבד עי"ל אם כן כ"א הוא בפ"א ובכ"א רובו ומקפיד חוצץ מן התורה כנ"פ.