מנחת חינוך · סימן ק״ו, ד׳

ובעמדי בזה אכתוב מה דתמיה לי ברש"י חגיגה י"ח ע"ב במשנה נוטלין לידים כו' ולקודש מטבילן פירש"י אבל לאכול שלמים או חטאת ואשם לכהנים יש מעלה שצריך להטביל ידים במ' סאה ובאמת הוא תמוה דחטאת ואשם הנאכל לכהנים הוא בעזרה ושם אין טומאת ידים כלל ואפילו נטמאו הידים חוץ לעזרה אין מטמאין קדשים בעזרה עיין ר"מ שם ומכ"ש סתם ידים הכלל דל"ג כלל במקדש גזירת ידים רק לשלמים ולקרבנות שנאכלין בכל העיר טובלין הידים אבל בחטאת ואשם ל"מ לה דאין ט"י במקדש ופירש"י צריך עיון גדול. נטמא כל גופו באכילת אוכלין או משקין טמאים וטבל דהדין בטומא' דרבנן א"צ הע"ש מכל מקום לכתחלה יקדש יו"ר פ"ש ובדיעבד לא חילל עבודה וה"ה אם נטמא בטומאה דאורייתא שצריך הע"ש אך נטמא סמוך לשקה"ח וטבל והי' לו הע"ש לכתחלה יקדש ובדיעבד אינו פוסל עבודה דהוא אבעיא ולא אפשיטא שם ודוקא כה"ג אבל נטמא בעוד היום גדול בטומאה דאורייתא שצריך הע"ש מבואר שם בש"ס דודאי אסוחי אסח דעתי' ופוסלים העבודה מטעם הסה"ד ע"ש.