מנחת חינוך · סימן ק״ו, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכהן שנכנס לעזרה לעבוד צריך לקדש יו"ר ועובד כל היום וכה"ל וא"צ לקדש בין עבודה לעבודה רק כה"ג ביוה"כ צריך לקדש כ"פ אך אם לא קידש בין עבודה לעבודה עבודתו כשרה ואח"מ רק העיקר הקידוש הראשון ודוקא כ"ה וכל הלילה עובד בקידוש הראשון של יום או אם קידש בלילה עובד כה"ל אבל בעה"ש של יום צריך לקדש פ"ש אפילו ניער כל הלילה כי קידוש נפסל בלינה היינו בעמה"ש וז"ד רבי בש"ס ופ' הר"מ כוותי' דהלכה כר' מחבירו ומבואר בש"ס ד"כ דלרבי דפסול לינה בקידוש הוא רק מדרבנן ואביי סובר כן ע"ש. אם כן אם לא קידש פ"ש בודאי אינו מחלל עבודה ואח"מ כיון שהוא רק מדרבנן ובאמת בר"מ הל' ח' כתב דקידוש יו"ר צריך לחזור ולקדש מחר דנפסל בלינה ולא כ' אם לא קידש עבודתו כשרה כמ"ש בכמה דינים קודם לזה שכתב דצריך לחזור ולקדש וכתב דאם לא קידש עבודתו כשרה וכאן סתם וכתב דצריך לחזור ולקדש כו' שהידים נפסלות בלינה נראה דהוא מן התורה ועבודתו מחוללת וח"מ. וצ"ל הטעם דמבואר שם בדי"ט דר' דסובר לינה פוסלת מוכח מקרא בגשתם אם כן הוא מן התורה אך אביי סובר כאן דהוא מדרבנן ומוקי לדר"י שם כרבי עיין שם ויתבאר לקמן אך רבא סובר שם דר"י ראה דבריו של רשב"א בתחלת עבודה אם כן לרבא סובר ר' דלינה פוסלת מן התורה ואביי ורבא הלכה כרבא אם כן באמת לר' הוא מן התורה ונפסל בלינה ועבודתו מחוללת וח"מ כנ"ב ואם קידש יו"ר לתה"ד קודם אור היום אין צריך לחזור ולקדש לאחר שהאיר היום כיון דלתחלת עבודה קידש כ"ה בר"מ אף דשם בש"ס מבואר דרבא ס"ל דר"י ראה דבריו של רשב"א בזה אבל לר' פוסל בכל גווני אך כיון דר"י סובר כרשב"א הלכ' כמותו ובתחלת עבודה סובר כרשב"א אבל מלילה ומאתמול סובר ר"י כר' ומה"ת פוסלת לרבא אם כן ח"מ ועבודתו מחוללת רק בתחלת עבודה אם קידש אין צריך לקדש כרשב"א דר"י ס"ל כוותי'. ולשון הר"מ קידש לתה"ד אף שהוא מקדש קודם שתעלה השמש כו' עד שיאיר היום. והנה לשון קודם שתעלה השמש היינו קודם עה"ש דידוע דוקא עה"ש פוסל בלינה וגם בסוף שכתב יאיר היום מוכח כן. והנה אם קידש בשחרית עובד כ"ה וכה"ל וא"צ לקדש ובלבד שלא יצא מן המקדש ולא יישן ולא יטיל מים ומכ"ש מסיך רגליו ולא יסיח דעתו ואם עשה א' מאלה צריך לחזור ולקדש ויבוארו הדינים אי"ה.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.