מנחת חינוך · סימן ק״ו, א׳

לרחוץ כו'. הדינים עיין ר"מ פ"ה מהב"מ ואכתבם בקצרה ז"ל הר"מ בה"א מ"ע לקדש כהן העובד ידיו ורגליו ואחר כך עובד שנאמר ורחצו כו' וכהן העובד ולא קידש כו' נראה מדבריו דמ"ע זו דוקא באם עובד איזה עבודה הן על המזבח והן בהיכל אבל אם אינו עובד אפילו נכנס בהיכל כיון דלא עבד רק נכנס בביאה ריקנית א"ח בקידוש דכופל בלשונו העובד משמע דוקא עבודה ולא הזכיר ביאת היכל בלא עבודה נ' דא"ח בשום ענין אלא בעבודה. ובפ"ז מהלכות בית הבחירה כ' ההיכל מקודש ממנו שאינו נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים נראה דאסור לכנוס אפילו בלא עבודה והוא בפ"ק דכלים ע"כ סובר דהוא מעלה מדרבנן אף שהר"מ סובר דבמשנה חשיב שם מעלות דאורייתא מכל מקום קצת מהם מדרבנן ע' פ"א מה' הנ"ל בכ"מ הט"ו. ופרועי ראש ושתויי יין ובע"מ סובר הר"מ דהוא מן התורה ויבואר במקומו וע' מ"ל פ"ט מה' ב"מ גבי זר ובתי"ט במשנה שם הקשה להר"מ שכל המעלות מה"ת. מן התורה לחלק בין בע"מ כו' שאסורים אפילו בין האולם ולמזבח וברחוץ ידים ורגלים לא אסר אלא בהיכל ע"ש. ובאמת לאו כל המעלות דאורייתא נינהו דפ"ר וש"י ובע"מ מבואר בהדיא פ"א מב"מ ופ"ו דלוקין על הכניסה בין האולם ולמזבח וכאן בלא רחוץ נרא' מדבריו להדיא דא"ח אף על ההיכל בלא עבודה והוא רק מדרבנן. ולדבריו אין איסור כלל בין האולם ולמזבח דרבנן ל"ג רק בהיכל ובאולם, אם אולם והיכל קדושה א' היא ע' יומא מ"ד ובעזה"י יבואר לקמן בת"כ. אבל תוספות סנהדרין פ"ג ד"ה ולא מפלפלים בזה ודעתם נוטה דא"ח בביאה ריקנית אפילו בהיכל ומביאים תוספתא דחייב בהיכל וגם בין האולם ולמזבח וכ' דהתוספתא פליגא דבברייתא משמע דא"ח על ביאה ריקנית וכ"כ שם ע"ב ד"ה אין שדעתם נוטה דא"ח. אך ביומא ד"ה ע"ב ד"ה להביא כ' דחייב על היכל אף בביאה ריקנית. ודעת הרהמ"ח כאן נראה ג"כ כן דבהיכל בכ"ע חייב אף בב"ר כדעת תוס' ולא כהר"מ וע' מל"מ שהתעורר בזה. וע' פלפול בזה בר"ש פ"ו דכלים. והנה להפוטרים בב"ר בהיכל אפ"ל כיון דבב"ר בהיכל עוברים בלאו עיין ר"מ פ"ב מהלכות ב"מ אך אם נכנס להשתחוות ע' כ"מ באריכות שפלפל אם הוי ב"ר ומביא בשם תוס' דלהשתחוות הוי עבודה ולא הוי ב"ר. נראה דאם נכנס להשתחוות חייב על לא רחוץ ידים ורגלים אף להפוטרים בב"ר זה ל"ה ב"ר דפטור לשיטה זו אם כן הוי עבודה וחייב משום עשה זו דרחוץ ידים ורגלים כנ"פ. ושיעור הידים ורגלים עד היכן צריך לקדש אינו מבואר בר"מ כלל. וע' ערכין י"ט דקידוש יו"ר עד הפרק הלכתא גמירי לה וכ"ה בחולין ק"ו ע"ב וע"ש בתוס' יש סוברים דק"י עד סוף היד עד הקנה ומביאים בשם ר"א דק"י הם עד הקידה דהיינו קרוב לקבורת ודחו דבריו ע"ש ובמנחות פרק הקומץ ומקומות הנרשמים שם. וגם ע"ש בתוס' עד היכן קידוש הרגלים. ותמהני על הר"מ שהשמיט ולא הודיענו כלל עד היכן השיעור ועיין פ"ו מה' ברכות גבי חולין ובכ"מ שם עיין בכל המקומות וצ"ע על הר"מ.