מנחת חינוך · סימן ק״ג, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שנצטוו כו'. הנה הקטרת הקטורת הי' על מזבח הזהב שבהיכל כמפורש בכתוב ומזבח הזהב חלק ממצוה זו ודינו עיין ר"מ פ"ג מהבהב"ח וצורתו מפורש בתורה דצ"ל מעצי שיטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ממנו היו קרנותיו ושני אמות קומתו והי' מצופה זהב הגג והכותלים והקרנות והי' לו זר זהב סביב היינו למטה מגגו והיו לו מתחת לזרו שני טבעות זהב לבתים והבדים היו עצי שיטים מצופים זהב והר"מ פ"ג מביא בקיצור וז"ל מזבח הקטורת הי' אמה על אמה מרובע והוא נתון כו' ואינו מביא צורתו ולא קומתו ולדעת הר"מ הי' קומתו י"ב טפחים דסובר דאמות אפילו של כלים היו בת ו"ט. והאורך והרוחב מודה הר"מ שהיה באמה בת ה"ט אם כן היה מרובע ה"ט על ה"ט ובכ"מ עמד על הר"מ בזה דמבואר במנחות ובעירובין דהי' אמה בת ה"ט והר"מ אינו מביא זה. ובמשנה דכלים פט"ז וער"מ פ"ב שם אצל מזבח החיצון מבואר והוא מהש"ס דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינו מעכב וכאן אינו מבואר וגם שם מבואר דקרן ורבוע מעכבים דכתיב המזבח וכאן אינו מבואר במזבח הזהב אם מעכב ונראה כיון דליכא ילפותא א"מ ואפשר ילפינן ממזבח החיצון ע' זבחים נ"ט ע"ב ובסוף חגיגה מבואר מנורה ומזבחות אתקשו מזבחות זל"ז אם כן נראה דרבוע וקרן מעכב ומדת ארכו ורחבו וקומתו א"מ כמו מזבח החיצון. ומקומו הי' בין השולחן ובין המנורה משוך קמעה כלפי חוץ היינו למזרח לפתח ההיכל כ"ה בש"ס ור"מ והיה מונח משליש ההיכל לפנים. וכבר כתבתי דהיינו בעשרים אמות הפנימיות היו מונחי' עיין לעיל גבי שלחן ומנורה וכבר כתבתי ג"כ דמדות הללו היו מעצי שיטים לבד חוץ הציפוי של זהב. וגם כתבתי אם נעשה מזהב או ממתכות אפילו בלא ע"ש כשר ג"כ עיין ר"מ פ"א. אך בעצים לבד בלא צפוי מתכות פסול דהו"ל כלי שרת ופסולין מכל המינים רק מתכות ע"ש ותלמד לכאן.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.