מנחת חינוך · סימן ק״ב, ב׳

והנה בר"מ והרהמ"ח מבואר דמצוה זו על הכהנים היינו בקה"ק או המורם מקק"ל אבל ישראלים מקק"ל מה שהוא שלהם אינו מבואר אם הוא מ"ע עליהם לאכול שלמים וכדומה אבל בפסחים נ"ט גבי מח"כ שמקריב בע"פ ריב"ב אומר אף בשאר ימו"ה כו' וע"ש בפירש"י ד"ה בשאר כתיב ואכלו אותם אשר כופר בהם אלמא אכ"ק מ"ע בין הנאכלים לכהנים בין הנאכלים לישראל ועיין בצל"ח ביצה דף י"ט שנסתפק בזה ובמחכ"ת נעלם ממנו רש"י בפסחים דף נ"ט מפורש להדיא דבין הנאכל לכהנים ובין הנאכל לבעלים הוא מ"ע ע"ש ד"ה בשאר ימות השנה כו'. וכן מבואר ברא"ש בפירושו לנדרים דף ד' ע"ב ד"ה קשריא לה למיכל בקדשים שאכילת קדשים מ"ע וע"כ בקדשים קלים דק"ק אסור לנשים אך הר"נ שם פי' דמיירי באכילת פסח משמע להיפך. ואח"ז מצאתי לרמב"ן על סה"מ מצוה א' להדיא דאכילת קדשים קלים לבעלים מ"ע כמו אכילת ק"ק לכהנים שכתב שם וכמו שהוא מ"ע לכהנים בחטאות ואשמות כך הוא בבעלים בחלק הראוי להם ע"ש. ובש"ס מקשה מאי אולמי' דהאי עשה כו' מבואר דעשה היא ונהי דלא פסקינן כריב"ב מטעם אחר על כל פנים מבואר דעשה זו נוהג בכהנים ובישראלים וממילא גם בנשים אם הם בעלי הקרבן גם עליהם המצוה ואמאי כתב הר"מ דמצוה בכהנים וגם הרהמ"ח כתב שנצטוו הכהנים ובאמת מצוה על כל ישראל לאכול קדשים כ"א מה ששייך לו כהנים בק"ק ובמורם מקדשים קלים וישראלים בשלהם היינו בכל הקרבן של קק"ל. ולפמ"ש מצוה זו היא כוללת כהנים וישראלים ונשים ועבדים. וטומטום שהוא ס' אשה אף דאשה גם כן אוכלת מכל מקום טומטום אינו אוכל שהוא ס' ערל עיין ר"מ ואנדרוגינוס אוכל בקק"ל אך אם הוא כהן אינו בחלוקה אפילו בקק"ל מה שמגיע לכהנים אם כן אין המצוה עליו אך בקרבן שלו השייך לבעלים אוכל בין איש בין אשה אם כן נכלל במצוה אנדרוגינוס ג"כ וגרים. חוץ מחרש שוטה וקטן דאינם בני מצות כמו בכה"ת. ועיין בסוף פסחים דמברך על אכילת פסח ומברך על אכילת הזבח היינו שלמי חגיגה אשר קב"ו לאכול זבח וכ"פ בה' תו"מ אף דפוסק דחגיגת י"ד רשות בהק"פ מכל מקום כיון ששחט מ"ע עליו לאכול כמו כל נו"נ וע"ש ברשב"ם דפ' ברכת הזבח היינו אם הקריב נו"נ ע"ש מבואר מכ"ז דמ"ע זו כוללת כל ישראל. וז"פ דמ"ע זו דאכילה הוא ככל המצות שבאכילה כאכילת פסח מצה ומרור וצריך שיהא כזית ובפחות ליי"ח המצוה. ושלא כדרך אכילתן תלוי בספיקו של המ"ל פ"ה מהלכות יסודי התורה אם במצות עשה יוצא שלכד"א וכן אי מצטרף בין השינים ובין החניכים או בלע או כרכו בסיב ובארתי כל הנ"ל במצות הנ"ל. וגם בודאי יצא בכזית א' כמו פסח ומצה ולקמן פרשת צו במצות שירי מנחות עוררתי מהא דיומא דלאחר שמעון הצדיק הי' מגיע לכ"א כפול מלחה"פ והיאך היו חולקין פחות מכזית. ומקום אכילת כל קרבן הן ק"ק הן קדשים קלים וזמן אכילתן יבואר אי"ה אצל [כל] קרבן וע' מ"ל דכהן האוכל מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן והוא מר"מ סוף ה' תרומות ופ"א מה' בכורים: