מנחת חינוך · סימן י׳, ג׳

וא"י ידי מצה אלא בחמשת המינים המבוארים במשנה חטים שעורים כוסמין ש"ש ושיפון ובשאר מינים א"י ולא נקרא לחם בשום מקום בחלה ובחדש כי ילפינן ממצה וכאן ילפינן מל"ת חמץ שבעת ימים את שבא לידי חימוץ אבל כל המינים חוץ מה' אינם באים לידי חימוץ כלל ע' פסחים ל"ה. ולכאורה נראה פשוט דאם לקח מצה מה' מינים מקצת מזה ומקצת מזה עד שהשלימו לכזית הן קודם אפייה ונאפה ביחד והן שנאפה כל א' בפ"ע ולקח חתיכה מזו ומזו מצטרפין לכזית דאמאי לא. הן אמת דבמשנה פ"א דחלה מבואר דה' מינים אלו מצטרפין זע"ז וחייבים בחלה אם כן חזינן כל היכי דמצטרף מפורש להדיא במשנה וכאן אין מפורש דמצטרפין אפשר א"מ. אך משם א"ר דשם ה"א כיון דהוא מין בא"מ אינו מצטרף דבאמת בנשוך אין מצטרפין לענין חלה רק בבלול ע"ש ועיין תוס' פסחים ומנחות והוא מהירושלמי ע"ש אבל כאן אמאי לא יצטרפו אך במנחות ע' מבואר ג"כ שם משנה הנ"ל וג"כ לענין חלה וע"ש ברש"י ותוס' ואח"ז מבואר ברייתא התבואה והקמחין והבצקות מצטרפין למאי הלכתא א"ר כהנא לענין חדש וח"א לענין חמץ וח"א לענין טומאת אוכלין חזינן כ"ה דמצטרפין תנינא בהדיא דמצטרפין ואי לא תנא להו לא ידעינן. אך באמת בברייתא לא מיירי מה' מינים רק תבואות קמחין ובצקות מצטרפין וע"ש ברש"י דאשמועינן דחיטים מחמיצים. וגם לענין טומאת אוכלין יש רבותא ע"ש אבל כאן אין רבותא. והר"מ פי"ד מהמ"א ה"ה כ' וז"ל חמשת מיני תבואה וקמחין שלהם והבציקות שלהם הכל מצטרפין לכזית בין לאיסור חמץ בין לאיסור חדש בין לענין חו"מ עכ"ל ולשון הש"ס התבואה והקמחים וכו' נראה דאשמועינן דהתבואה והקמח והבצק מצטרפין ביחד ומלשון הר"מ שכ' ה' מיני תבואה והקמחים שלהם וכו' נראה דגם זה משמיענו דה' מינים מצטרפין זע"ז אם כן כיון דדין זה צורך להודיענו וכאן אינו מבואר אין מצטרפין. והנה במשנה דפסחים ל"ט במצות מרור תני אלו ירקות וכו' ומצטרפין לכזית ופרש"י אם אין לו זית ממין א' רק ממין זה ח"ז [ומ"א ח"ז] מצטרפין הרי דהמשנה השמיענו במרור דמצטרפין וכאן גבי מצה אינו מבואר כלל ועיין ברע"ב על הא דמצטרפין לכזית ז"ל לצאת ידי מרור וה"ה בה' מיני דגן מצטרפין לכזית לצאת י"ח מצה ואתרווייהו קאי הרי שהרגיש בזה וכ' דאתרווייהו קאי אך מאין הוציא זה, ובפירוש המשנה להר"מ לא נזכר כלום ובחיבורו פ"ו בדיני מצה לא זכר שר דבר. ובדיני מרור ספ"ז כתב אם אכל מחמשתם יצא ואי ס"ל כפי' הרע"ב הו"ל לפרש גם בדיני מצה ועיין ברכות ל"ז ע"ב ליקט מכולן כזית אם חמץ הוא ענוש כרת ואם מצה הוא אדם יוצא בה י"ח בפסח ופי' התוס' דקאי אה' מינים וכן פירשו שם תר"י דה"א דוקא כזית ממין א' חייב ויוצא אשמועינן הברייתא דמצטרפין אם כן ודאי לכאורה קשה על הר"מ שהשמיטו ולענין חמץ מביא ד"ז פי"ד ממ"א ולענין מצה השמיטו. אך י"ל דהר"מ מפרש כפירש"י דליקט מכולן על כל המנחות קאי ואף שהתוס' ותר"י הקשו על דבריו כל קושיא יש לה תירוץ.