מנחת חינוך · סימן י׳, כ״ח

וח"ע וחב"ח כתבתי ג"כ לעיל לענין ממון מה דינו ביום של רבו או של עצמו ע"ש. וכאן כל החייבים במצות חייבים במצוה זו טמטום ואנדרוגינוס דאפילו נשים חייבות חוץ מחרש שוטה וקטן דלאו בני מצות נינהו. ואם אכל מצה כשנשתטה ואח"ז נתפקח ל"י במה שאכל בעת שהי' פטור ער"ה ואם לא הביא ב' שערות בתחלת הלילה ואכל דהי' חייב מדרבנן כי הגיע לחינוך ואח"ז הביא ב' שערות לכאורה נרא' פשוט דצריך לאכול כי לא היה מחויב מן התורה כלל. אך לשיטת רבינו טובי' מווינא הובא במרדכי מגלה ובה' שבת דיוצא בקידוש שבת מפלג המנחה אף שאינו אלא דרבנן מכל מקום יי"ח של תורה אם כן ה"נ והר"מ כ' בהק"פ דאם עשה קטן פ"ר והגדיל קודם פ"ש פטור מפ"ש אף שנראה מד' דשה לב"א לאו דאורייתא נראה ג"כ דסובר דדרבנן פוטר הדאוריית' ועמש"ל בשם הט"א שהקשה ע"ז מש"ס דר"ה דעתים שוטה ל"י ולפמ"ש ל"ק דשוטה פטור אף מדרבנן אבל קטן חייב מדרבנן אם כן אפשר שסברת הר"מ כס' הר"ט ע' ותבין.