מנחת חינוך · סימן י׳, כ״ז

ונוהגת. ער"מ פ"ו ופי"ב מה' עכו"ם אף דה"ל מ"ע שהז"ג מכל מקום נשים חייבות ע' פסחים מ"ג וצ"א מהיקישא ל"ת עליו חמץ שבעת ימים כל שישנו בב"ת חמץ ישנו בקום אכול מצה והנהו נשי ישנן בלאו דחמץ מחויבים גם במצה ובתוספות מגלה הקשו למ"ל היקישא תפ"ל דאף הם היו באותו הנס דבמקרא מגלה נשים חייבות מה"ט וע"ש שתירצו דטעם זה אינו אלא דרבנן ע"כ צריך קרא לחייבן מן התורה וע"ש שתי' עוד תי' אחר והר"מ כתב דה"ה עבדים חייבין ועבמ"מ כ' דכל מצוה שהאשה חייבת עבדים ג"כ חייבים. וכבר כתבתי במצוה הקודמת כיון דכתבנו דבמצה בעינן לכם והיאך יכול העבד לקיים מצות מצה דאין המצה שלו אלא של רבו אפילו אם נתן לו רבו במתנה מכל מקום הוא של רבו עיו"ד רס"ז אלא דוקא אם נותן לו אחר ע"מ שאין לרבו רשות בו וע"ש בש"ך ועס"י רכ"ב דלדעת הר"מ מהני אם אמר ע"מ שאין לבעלך רשות ומה שתרצה תעשה וה"ה בעבד לדעת הש"ך דלא כהט"ז אם כן ה"נ בנותן לו ע"מ שאין לרבו רשות אלא יעשה מה שירצה דיכול לעשות מה שירצה והוי שפיר לכם ולדיעה שניה שם דל"מ אלא אם אמר מה שתאכל או שתלבש דהיינו לדבר ידוע אבל מה שתרצה תעשה ל"מ וא"כ כאן בנותן לו על מה שיאכל כיון דל"ה שלו לשום ענין אלא למה שא"ל דהיינו לענין אכילה צ"ע אי מיקרי לכם דרש"י בסוכ' פי' דלכם היינו דראוי לכל דרכי הנאתו ע"ש וכאן דהוי שלו רק לדבר מיוחד צ"ע אי זה מיקרי לכם וכן גבי אתרוג כה"ג ואי"ה באתרוג יבואר באורך.