מנחת חינוך · סימן י׳, כ״ה

וכבר כתבתי לעיל דא' ממיני מצות שא"י בהם נתערבו במצות הכשירות בטלים ברוב ויוצאים בהם ואותם שאינם בטלי' מחמת דשיל"מ או שאר טעמים דראוי להתכבד כ"ז אינו אלא דרבנן ומדאורייתא בטל אך מצה של הקדש אפשר מן התורה אינו בטל דממון בעלים ל"ב והובא בח"ז לקמן אך אם עשה מצה מדבר שאינו מה' מינים או חמץ שנתערב נהי דבטל מכל מקום א"י דטעם מצה בעינן ואם בישל מצה ל"י ה"נ נהי דבטל על כל פנים א"ל טעם מצה דל"ה מין מצה כלל אבל כ"ה דהוי מצה גמור רק מטעם אחר פסלה אותם התורה ויש לו טעם מצה שפיר בטל ברוב ויוצאים בהם. ובזה מיושב קו' הצל"ח ל"ל מיעוט דא"י חוץ מה' מינים תפ"ל דכתיב ושמרתם והם כיון שאין באים לידי חימוץ ל"מ שימור ועמש"ל. ולפמ"ש לא קשה דאי הוי מצה רק דאינה משומר אם כן אם נתערב במצה הי' בטל אבל כיון דהתורה גילתה דא"י במינים הללו ואם כן אינו בגדר מצה כלל אם כן אינו בטל מחמת דטעם מצה בעינן והבן. ומצה של בכורים עש"א דא"י דאין נאכלים בכל מושבות ע"כ אפילו בירושלים א"י אפילו כהנים כיון דא"ר אלא בירושלים וכ"פ הר"מ כאן ועי' תוס' ד"ה א"ד ל"ח ע"א הקשו נימא הואיל ולא קרי להו שם ע"ש מה שתי'. והנה גם כן איכא לאקשויי נימא הואיל ואי בעי מיתשל דגם ביכורים נתקדשו בקריאה כמבואר במס' בכורים ובר"מ ה' בכורים. והנה לדעת הרב שעה"מ שכתב דהר"מ אית ליה האי סברא דהואיל אי בעי מיתשל עלה אך דוקא אם ראוי לשום אדם כסברת התוס' בעירובין ע"כ מע"ש חוץ לירושלים דא"ר לשום אדם ל"א הואיל אבל בתרומה דראוי לכהנים אמרינן הואיל ומיתשל אם כן כאן דביכורים ראוים לכהן אם כן נימא הואיל ומיתשל וה"נ נאכלין בכל מושבות עיין פסחים שם דמחמת הואיל הו"ל נאכלין בכל מקום אך באמת בביכורים שהביאו ישראל לעזרה ועתה שהוא ביד הכהנים אינה בשאלה כי תרומה ביד כהן לא יוכל לשאול כמבואר בנדרים. אך היאך מסתם סתים הא משכחת לה בביכורים שמביאים הכהנים עצמם דהם שלו וער"מ פ"א מ"ה ובכ"מ ובשער המלך. אפילו אם נאמר דתרומה מוציאי' מכהן לכהן עיין שם. מכל מקום נראה פשוט דבכורים דהוי קדשי המקדש ונותנין לאנשי המשמר וכ"ד שניתן לאנשי המשמר קרבן הכהן עבודתו ואכילתו שלו עיין ר"מ פ"ד מהלכות כלי המקדש אם כן הביכורים שמביא הכהן למה ל"י בהם. ולומר דלאחר תנופה והנחה בעזרה הוי כקרבן לאחר זריקה דלא מהני שאלה כמבואר בתוס' כריתות גבי יש אוכל. אך באמת זה אינו ברור. וכבר תמהו האחרונים על תוס' מסוגיא דשבועות, ע' טו"א בר"ה סוגיא דבל תוסיף ועמ"ל פי"א מהלכות מעה"ק מביא דהתו"ס כריתות. על כל פנים נראה מחמת הואיל ומיתשל יש להסתפק אפשר יי"ח הכהנים. וצ"ע על האחרונים שלא התעוררו בדברי הר"מ. וער"מ פ"ב מה' בכורי' שמביאין בכורי' מדבריהם מעבר הירדן ועיין בהרהמ"ח לקמן אם כן אפ"ל דא"י בביכורים הללו מדרבנן כי מן התורה נאכלים בכ"מ אבל תוס' פסחים ל"ח ד"ה אבל חלה כ' א"נ כיון דמדרבנן אין להם פדיון לא חשיב נאכל בכ"מ ונרא' דזה תלוי במה דמבואר באחרוני' וכ"פ בח"ז אי ע"י דרבנן נעשה דאוריי' ועי':