ולדעת הראב"ד פ"ב מה' שופר דאנדרוגינוס לאו ספק הוא אלא חצי זכר וחצי נקבה כמו ח"ע וחב"ח ע"ש אם נאמר דיכול להוליד ג"כ מכל מקום זה ודאי אין סברא דנימא דבאנדרוגינוס לבד יצא י"ח דהו"ל בן ובת דהגזירת הכתוב הוא שיהיו לו שני גופים שראוים להוליד וזהו רק גוף אחד אך אם הוליד אנדרוגינוס ובת אפשר דיצא דהאנדרוגינוס הוא זכר ודאי ג"כ וראוי להוליד ודאי יצא י"ח אך אם יש לו בן ואנדרוגינוס אף דהאנדרוגינוס הוא ג"כ ודאי בת מכל מקום א"ר להוליד כבת רק כבן ואפשר הקפידה התורה שיהיו ראוי להוליד כדרך הארץ וכמש"ל ואם ילד טומטום ונקרע ונמצא זכר לדעת הר"מ פ"ו דחולץ או מייבם דלאו סריס הוא אם כן ודאי נחשב כבן ולדעת הרא"ש דהוא ספק סריס עיין בטואה"ע סימן קע"ב וב"י שם אם כן הו"ל ספק. וטומטום שנקרע ונמצאת נקיבה אינו מבואר אם תוכל להוליד ואפשר דהו"ל ספק וצ"ע שם לענין יבום ובאתי רק לעורר. ויש עוד שיטה אחרת דאנדרוגינוס הוא ברי' בפ"ע לא איש ולא אשה והוא מין בפ"ע ועתו"ס ביבמות דחו שיטה זו ועיין בכורות (דף מ"ב) ודעת הר"מ בהלכות בכורות דאנדרוגינוס נגזז ונעבד ועיין בלחם משנה פ"ד מה"א מפלפל בזה דדברי הרמב"ם סתרי אהדדי דבכמה מקומות פסק דהוי ספק ע"ש באורך ועיין רמב"ן פ"ו מהלכות בכורות ומהרי"ט אלגאזי הנדפס מחדש דדעתו כשיטה זו דהוא מין בפ"ע וע"ש במהריט"א באורך דיש מין בפ"ע שמולידים מאשה ויולדים מאיש וזהו ודאי מין בפ"ע ובודאי לא יצא ידי חובת פרי' ורבי' דלא הוי איש ולא אשה אף על גב דיכול להוליד מכל מקום כיון דהוא מין בפני עצמו אינו יוצא והנה להאריך בעניני אנדרוגינוס יעברו יחלופו מלא רוחב ים התלמוד ואין כאן מקומו:
מנחת חינוך · סימן א׳, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
