מנחת חינוך · סימן א׳, ד׳

והנה אם הוליד בן ואחר כך נעשה פצוע דכה וכרות שפכה דא"ר להוליד או הבת שנתקלקלו חדרי בטנה וא"ר להוליד ודאי א"י י"ח כמו במתו הבנים ומ"ל אם נולדו כך מן הבטן או נתקלקלו אחר כך כנ"ל פשוט. ומבואר בש"ע היה הבן קטן קיים המצוה ונראה דאם הגיע לי"ג שנים ולא הביא ב"ש דיצא מכלל הרוב דחזקה דרבא והו"ל ספק שמא נשרו אם כן חייב מספק בפרי' ורבי' שמא ימצא הבן סריס וז"פ. ואם הוליד בן או בת מכל מקום אפילו חרש ושוטה קיים המצוה דהם בני מצות דאסור להאכילם בידים דבר איסור וראויים להוליד ע"כ יוצא י"ח כמבואר בב"י ובש"ע סימן א' וגם אם הוליד ממזר קיים המצוה ונראה מדברי הגהות רמ"א בשם הרשב"א דסתם הדבר דלאו דוקא אם הי' לו ממזר בהיתר כגון גר שמותר לישא ממזרת כמבואר בגמרא ואה"ע סי' ד' והוליד ממנה ממזר אלא אפילו נולד באיסור כגון שבא על הממזרת או על ח"כ והוליד מכל מקום קיים המצוה כי בנו הוא לכל דבר כמבואר ביבמות פ' כיצד והובא גם כן בב"י בשם הירושלמי על המשנה דפ' כיצד מי שיש לו בן וכו' ובנו הוא לכ"ד אפילו לפו"ר וכתב הריטב"א פי' דאפילו בבן ממזר יצא ידי פו"ר עכ"ל הב"י והמשנה דבנו הוא לכ"ד הוא לענין לפטור את אשת אביו מן היבום ומיירי אפילו בבא על הערוה באיסור ע"ש בגמ' דמקשה על מה דחייב על מכתו והא אינו עושה מעשה עמך ע"ש בגמ' והכי פסקינן דבנו הוא לכ"ד וה"ה לפו"ר. אך הרי"ף והר"מ והרא"ש לא הזכירו מהירוש' הזה דאפילו בנו ממזר קיים פו"ר. וזה זמן כביר הקשיתי דלמה יצא י"ח והלא הוי מהב"ע ולדעת הרבה ראשונים מהב"ע מן התורה אינו יוצא ולדעת התוס' סוכה ט' על כל פנים מדרבנן א"י והדברים עתיקין וישבתי עפ"י סברת האחרונים וע' שעה"מ ה' לולב דמהב"ע לא הוי אלא אם בשעת מצוה עושה ג"כ עבירה דבאתרוג הגזול בשעת הנטילה עובר על והשיב את הגזילה זהו מהב"ע אבל אם בשעת המצוה ליכא עבירה כלל כגון בהוציא מצה מרה"י לר"ה דבשעת קיום המצוה ליכא עבירה כלל ל"ה מהב"ע אם כן ה"נ נהי דהמצוה של הבנים באה ע"י עבירה דביאת איסור מכל מקום המ"ע היינו הבנים והבעילה הוא רק הכשר מצוה דא"א בל"ז והראי' דאם לא הוליד וכן אם מתו הבנים לא קיים המצוה וכיון דעיקר קיום המצוה הם הבנים ובעת הזאת ליכא עבירה כלל דעבירה כבר נעשית בשעת הבעילה דמי להוציא מצה מרה"י לרה"ר דל"ה מהב"ע והדברים ארוכים בדיני מהב"ע ואין כאן מקומו. אח"ז נדפס ספר מהרי"ט אלגאזי ומצאתי שהעיר בזה בשם הרדב"ז יעו"ש פ"ח דבכורות דף פ"ט שמביא הירושלמי דמצה וקריעה ולא נחית למ"ש וע"ש בשער המלך שחילוק זה ג"כ אינו ברור בעיניו והמהריט"א שם דעתו דע"כ השמיטו הרי"ף והר"מ הירושלמי הזה משום דבאמת אינו יוצא משום מהב"ע והירושל' מיירי באונס דאין עביר' כלל והם השמיטו דבר זה דהוא מלתא דלא שכיח ובלאו הכי צריך עיון גדול איך יוצא י"ח בבן כזה שמרבה פסולים בישראל דאפילו בא על הגיורת הוי הוולד ממזר [ועי' לקמן סוף מצוה זו בדין פסולי קהל ממזר והדומה אי מחויבין במצות עשה דפו"ר] ואם ישא הממזר שפחה יהא הוולד עבד ובתר דידה אזלינן ולא יתייחס אחריו כלל ואינו בנו לשום דבר אם כן צ"ע מאוד איך יוצא י"ח בולד ממזר להרבות ממזרין בישראל: