והנה בהיה לו בנים בעבדותו ונשתחרר לכ"ע ל"ק פ"ו דכקטן שנולד דמי ובעבדותו לא היה לו חייס מכל מקום אם היה לו בנים בגיותו ונעשה עבד ואח"כ נשתחרר יצא בהבנים שהיה לו בגיותו כי בגיותו יש להם חייס וכ"כ בטו"א להדיא ולא אכפת לן מה שהפסיק העבדות ע"ש וכן אם נאמר דעבד חייב בפ"ו ג"כ יצא אם היה לו בנים מכבר כיון דנתייחסו אחריו והוא מגיותו דקיים וז"פ וע"ש מה שתירץ מה מקשה הש"ס ועבד א"ל חייס והכתיב ולציבא היה ט"ו בנים ומשני ולכאורה היה לי' לשנויי דהבנים היה לו עוד בגיותו ע"כ נתייחסו אחריו יעו"ש מה שתירץ וע"ע שם בט"א דאם אשה חייבת בפ"ו ועבד פטור דא"ל חייס מכל מקום ש"כ חייבת דהוולד מתייחס אחרי' דישראל הבא עליה הוולד כמותה ודבריו אינם מובנים כלל נהי דהוולד כמותה היינו דשדינן הוולד בתר האם לכל דיני התורה אבל מכל מקום אין לה חייס כי הויא כמו בהמה רק דאינו הולך אחר אביו והוי עבד כמו הוא אבל לא לענין יחוס וז"ב וא"צ לה"ר לדבר וגם שאינו נוגע לדינא.
מנחת חינוך · סימן א׳, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.