מנחת חינוך · סימן א׳, ט״ז

ומי שחצי עבד וחב"ח ודאי א"ח במצוה זו כמבואר בש"ס לישא שפחה וכו' ולאמר דעשה דפ"ו דוחה ל"ת דלא יהיה קדש ע' בתוס' ובמ"ש לעיל. אך אם עבר ונשא בת ישראל ואח"ז נשתחרר כולו אם יצא בבנים שהיה לו מתחלה עם הבת ישראל בעודו ח"ע כי לפי המבואר בסי' ד' ח"ע וחב"ח הבא על ב"י מצד העבדות הוולד הולך אחריה כעבד הבא על ב"י דהוולד הולך אחריה ומצד החירות הוי ישראל הבא על ישראלית דהוולד כמותו אם כן כאן מצד החירות יש לו בנים אך מצד העבדות לא קיים עדיין דהוולד הולך בתרה והוי כהאי דאמרינן בר"ה גבי תקיעות שופר ח"ע וחב"ח אף לעצמו א"מ דלא אתי צד עבדות ומוציא צ"ח ה"נ לא אתי צד ב"ח ומוציא צד עבדות ועתה דנעשה גם הצד עבדות ב"ח ויש עלי' חיוב חדש דהצד עבדות לא נפטר כי לא היה הבן מתייחס אחריו כנלפע"ד פשוט דא"י בכה"ג ול"ד למש"ל דאם נחשב בנים לענין עריות אף אם אינו מתייחס אחריו קיים המצוה זה ל"ש כאן דנהי דלענין עריות אם יש לו בת אסור לבא עליה היינו מצד חלק הב"ח שהיה בו דנחשבת כבתו אבל חלק העבדות אינה נחשבת כבתו רק ממילא אסור לבא עליה כמו ח"ע דאסור בב"ח ובשפחה מכח חלק השני אם כן ה"נ האיסור הוא מכח חלק הב"ח אבל מחמת העבד מותר בה וגם לא נתייחסה אחריו ע"כ ודאי אם נשתחרר לגמרי אח"כ ל"ק מצד עבדות שהיה בו מתחלה מצות פו"ר וז"פ. ועוד י"ל להסביר דגם חלק הב"ח לא יצא אז לפי מה שפסק הר"מ ובשו"ע אה"ע סי' מ"ד דח"ע וחב"ח שקידש מקודשת מספק והוא איבעיא ולא אפשיטא פ' השולח והתוס' כתבו שם דאם אין קידושי' קדושין אין הבן מתייחס אחריו כלל אפילו בחלק הב"ח מחמת דלא תפסי קידושין ואינו בנו ליורשו וע' רשב"א דגם לענין עריות אינו בנו כלל ואינה בתו כלל וכמבואר יבמות דמ"ה דל"ד לאשת אב אם כן כיון דאינם בניו כלל ל"ק פ"ו אפילו חלק החירות שלו ע"ש. ומה שקשה לפ"ז על הר"מ והמחבר אה"ע סי' ד' דח"ע וחב"ח הבא על א"א הוולד חציו ממזר מחלק ב"ח וחציו כשר מצד חלק העבדות ובאמת אם אין קדושין תופסין הוי כשר גם מצד חלק הב"ח שלו כי לא מתייחס אחריו ועיין באבני מלואים וב"ה הארכתי בזה לקמן פ' אחרי בעניני עריות ולא רשמתי כאן רק מה שנוגע לנ"ד.