לשכת הסופר · סימן ח׳, ד׳

או שאין שם בי"ת עלי' וכו'. הטור מביא שהסורק הכשיר בזה לגרוד את הטפה כיון שנפלה לאחר שנגמר האות. אבל הרא"ש ורוב הפוסקים חולקים. ובס' גט פשוט סי' קכ"ה ס"ק ל"ב הקשה על הסמ"ק ממה שבעצמו כתב דאם עשה ה"א במקום ד' דאינו יכול למחוק הרגל שתהא דל"ת משום דהוי ח"ת ע"ש מה שתירץ. ולפע"ד י"ל עוד דשאני התם שנעשה אות אחרת. משא"כ הכא. וכתב עוד שם בג"פ כיון דטעמי' דהסמ"ק הוא משום דיליף לי' מהירושלמי דאמר עירב את האותיות ממלטה כשר. והיינו כיון שכבר נעשה האות בהכשר. לכן שאר הפוסקים חולקים עליו דס"ל דתלמודא דידן פליג עם הירושלמי דלא מפליג בין נוגע למעלה או למטה ופוסל בכל ענין. ולכן הם חולקים בדין זה של הסמ"ק ע"ש. ולפע"ד אינו זה הטעם. דהא אף דס"ל דתלמודא דידן חולק אירושלמי. זהו רק אהא דמשמע מירושלמי דבעירב למטה כשר בלא שום תיקון. דהא תלמודא דידן קאמר כל אות שאינו מ"ג מארבע רוחותי' פסול משמע דאפי' נדבק לאחר שנגמר פסול. אבל לומר דלא מהני לי' גרידה זה לא נשמע כלל מתלמודא דידן. ואמנם דעת הפוסקים החולקים על הסמ"ק נראה לפע"ד שזהו מצד הסברא כי מן הירושלמי לא מוכח אלא היכא שלא נשתנה צורת האות. אבל היכא דנשתנה י"ל דגם הירושלמי ס"ל דפסול ואפי' גרידה לא מהני משום דהו"ל ח"ת: