לשכת הסופר · סימן ח׳, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

הקו האמצעי וכו'. בס' מלא"ש כתב שאינו צריך לגרדו אלא עד מקום הדיבוק. ולא ידעתי למה. הרי הקו הזה כלו מכתיבה אחת הוא וכל שהוא מכתיבה אחת ונפסל אפי' בסופו צריך לגרוד כלו כמו במ"ם פתוחה שנדבקה שצריכין לגרוד כל החרטום וכן ראיתי בש"ע של התניא שכתב הדביק הגג אל היו"ד העליונה צריך לגרוד כל הגג והיו"ד שתחתי'. וכן היא דעת רבינו חיים כהן העתקתי לשונו בחקירה ה' ע"ש. ומ"ש המג"א בס"ק ל' כל מה שנעשה בפסול היינו מה שכתב באותו האות אחר שעשה הנגיעה. נ"ל דלא בא להקל אלא להחמיר שאם נגעה היו"ד העליונה בגג ואח"כ כתב היו"ד התחתונה וחברה אל הגג כראוי אעפי"כ צריך לגרוד גם אותה ואעפ"י שהיא מכתיבה אחרת כיון שנכתבה לאחר שנעשה בפיסול אבל הגג פשיטא לי' דצריך לגרדו כלו כיון שנעשה מכתיבה אחת. וכן מוכח ביד אפרים למג"א ס"ק ל"ה ע"ש: שוב מצאתי שכ"כ גם בשו"ת באר עשק סי' צ"ב שהביא מ"ש הלבוש שאם נדבקה היו"ד שעל האל"ף יגרוד כל היו"ד שנעשה בפיסול. וכתב עליו וז"ל משמע דאיירי שעשה וא"ו האל"ף קודם ואח"כ עשה עלי' את היו"ד ובעשייתה נדבקה עוקצה הראשון בגוף האל"ף ובהכי נמצא שכל היו"ד נעשית בפיסול אך אם היו עושים כמו שעושים הסופרים בזמנינו שעושים את היוד ראשונה ואח"כ ממשיכים תחתי' את הוא"ו באופן שאם תדבק הוא"ו היא שנעשית בפיסול משמע לפי דבריו שהוא מצריך לגרוד כל מה שנעשה בפיסול דהיינו כל הוא"ו עכ"ל. וע' חת"ם סופר סי' רס"ז וצ"ע: ובשו"ת זכרון יוסף סי' ג' החמיר יותר וכתב דצריכין לגרוד גם את היו"ד דמאחר שנדבק הקו האמצעי נפסלה גם היא. אבל בחקירה ה' כתבתי דאינו מוכרח ואין לעשו' כן בשם. אבל במקום אחר ודאי דיש לגרוד לכתחלה כל האות כמ"ש בסעיף ח':
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.