לשכת הסופר · סימן ה׳, ח׳

וצריך שיהי' וכו'. שם בגמ' ומ"ט פשטה כרעי' דדל"ת לגבי גימ"ל (פירש"י ולא לגבי ה"א שמשוכה קצת לצד גימ"ל) דלימצי' לי' נפשי' (פירש"י עני נפשי' ולא יטריחנו לבעה"ב לרוץ אחריו). ובש"ע הנ"ל כתב ולכתחלה צריך שיהי' וכו' וציין שכ"כ המנהיג. והנה בב"י לא נזכר שהמנהיג כ"כ בפירוש לכתחלה. אך באמת כי מדברי כל הפוסקים נראה כן שאין זאת רק לכתחלה. אבל לפע"ד צ"ע דהא ברגל הקו"ף הדבוק לגגו כתבו הפוסקים דפסול משום דאיתא שם בגמ' ומ"ט כרעי' דקו"ף תלויה וכו' והרי גם בכרע' דדל"ת איתא שם כהך לישנא ומ"ט פשטה כרע' דדל"ת לגבי גימ"ל וכו'. ומדוע אינו מעכב אם לא עשה כן. אמת כי הרמב"ן ז"ל פי' דפשט' כרע' לגבי גימ"ל היינו מה שכרע' בצד ימין ולא בצד שמאל. אבל הרי בב"ש שהביא הב"י דחה זאת וכתב וז"ל וא"ל דאין ר"ל שיהי' בשיפוע אלא קאי על מה שכרע' בצד ימין ולא בצד שמאל דהא זה אמר אח"כ מ"ט מהדר אפי' דדל"ת מגימ"ל דליתן לי' בצינעא א"כ הא דאמר פשט' כרע' ר"ל שהירך בשיפוע לצד גימ"ל וכן משמע לשון פשטה כרע' עכ"ל. וגם באור זרוע פי' כן. וע"ע בספר יראים ובהגהמ"יי וצע"ג לפע"ד. ועכ"פ אנכי השמטתי כאן תיבת לכתחלה (אבל באות ג' העתקתי תיבת לכתחלה. יען כי לפירש"י אינו מוכרח כמ"ש בסק"ו). שוב הגיעני ספר המנהיג וראיתי שגם הוא לא כתב תיבת לכתחלה וז"ל ובשבת פ' הבונה מ"ט פשטה כרע' דדלי"ת לגבי גימ"ל דלימצי לי' נפשי' והדל ימציא א"ע לגומל הדלים למדנו שגוף הדלי"ת צריך לפשוט רגלו לאחריו מעט וכו' עכ"ל: