כדי להסמיך וכו'. כצ"ל וכן הוא בב"י. ובש"ע הנ"ל נדפס כדי להמשיך והוא טעות. וביאור הענין הוא. כי היו נוהגין לכתוב את הנו"ן הכפופה מושבה התחתון משוך לצד שמאל יותר מן ראשה כדי השיעור שאם תפשט תהא נו"ן פשוטה. וכן היו כותבין את הצדיק הכפופה כדלקמן. ואם היו כותבין את הנו"ן או את הצדי"ק הכפופה שוה לשאר אות באורכו ולא יותר אז אם היו סומכים אות אחר אליהן בע"כ שהיו צריכין להרחיק למעלה כגון % וזה אינו נכון (ע"ל סי' ז' סעיף י') ולכן התקנה היא שיעשה אותן יותר אריכות כי אז יכול להסמיך את האות השני גם למעלה כגון %. והנה גם את הגימ"ל היו נוהגין לכתוב כן שהירך השמאלי נמשך לצד שמאל יותר מן ראשו כי תמונתה שתהא נראית כמין נו"ן כפופה כמ"ש בב"י (ועוד נראה שזהו בכלל הא דאמרי' מ"ט פשטה כרעה דגימ"ל וכו') ולכן גם אותה צריכין לעשות יותר ארוכה משאר אותיות. ואמנם ספרי דידן לא נהיגי הכי אלא כדעת ספר האשכול לקמן ס"ק ט' ע"ש. וכדעת הריא"ס:
לשכת הסופר · סימן ה׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.