לשכת הסופר · סימן ה׳, כ״ב

כמ"ש למעלה. באות גימ"ל. וע"ש בסק"ז. והנה בס' מלא"ש כתב וז"ל נו"ן כפופה וכו' וצוארה ארוך קצת כדי להסמיך אות אצל ראשה כגון בתיבות פני ארצי שהיו"ד נכתבת סמוך לראש הנו"ן וכו' ויש מושכין גופה לצד ימין קצת מהך טעמא ועיין בינה עכ"ל. ובבינה כתב וז"ל ז"ל ספר האשכול נו"ן יהא ראשה וצוארה עם גופה דומה לזיי"ן אך שיהי' משוך גופה לצד ימין כדי לקרב אלי' אות אחרת למעלה לראשה ג"כ ולא די בקירוב למטה וכו' עכ"ל (ס' האשכול) הנה מדברי הנ"ל הגם שלכאורה איזה ט"ס יש וכו' עכ"ל (בעל מלא"ש בבינה) ובמחכ"ת לא דק בזה כראוי מה שלקח הדוגמא פני ארצי כי בשביל סמיכת היו"ד לא היו צריכין לשום תחבולה תהי' איך שתהי' יכולין להסמיך לה יו"ד. לא נחלקו (הב"ש והאשכול) אלא בשביל סמיכת אות אחר כמו וא"ו וכדומה שאם יעשה צואר הנו"ן ישר וימשוך מושבה התחתון לצד שמאל היטב אז לא יוכל להסמיך אלי' וא"ו וכדומה. אלא למטה ולא למעלה. ודעת הב"ש לתקן זאת במה שיאריך צואר הנו"ן כי אז יוכל להסמיך אות אחר אצל ראשה. ולא ניחא לי' בתקנת ס' האשכול למשוך גופה לצד ימין כי ס"ל שכל אות צריך להיות עומד ישר כמ"ש הרמב"ן בפ' הבונה גבי כרעא דדל"ת ע"ש. וס' האשכול ס"ל דיותר טוב למשוך גופה לצד ימין מלמשוך מושבה לצד שמאל שנצטרך ג"כ להאריכה יותר משאר אותיות. והנה אם יצטרך להסמיך אות פשוטה אצל אות כפופה מודה הב"ש דצריכין לתקנת בעל ס' האשכול כמ"ש בגימ"ל תנינא בשם החסיד שאם צריך לכתוב ארצך טוב לעקם צואר הצדיק מעט לצד ימין וכו' ע"ש בב"י לכן בחר בעל האשכול בתקנתו. ומ"ש בעל מלא"ש שלכאורה איזה ט"ס יש בדברי ס' האשכול לפי דעתי אין בו שום ט"ס. וכבר נהיגי ספרי דידן כדבריו. וע"ל ס"ק כ"ה שגם דעת הריא"ס כן: