לשכת הסופר · סימן כ״א, ג׳

מעור אחד ממש. הנה בדבר זה נחלקו גדולי הדור שלפנינו כידוע. וראיתי להעתיק פה את אשר ראיתי במכתב אחד שכתב פאר דורינו הגאון מהר"ם סופר אב"ד דק"ק פרעסבורג בעהמ"ס חת"ם סופר זצ"ל וז"ל. אודת התפילין הנה רבותי כולם אוסרים ופוסלים תפילין המחוברין ע"י דבק. וכן אני נוהג אחריהם. אך מקרוב נחלקו בו גאוני זמנינו ונראה ביניהם את והב סלקתי ידי מלעיין כלל. מבלי להכניס ראשי במחלוקה שנראה שיש בה אהבת ניצוח ח"ו. ואמנם אמרתי עכ"פ היות כי נהגו סופרי ומנינו לדבק ד' הבתים זה לזה בין בית לבית כי א"א להם לאמן ידיהם לעשות מרובע מכוון באלכסונו כדינו אם לא ידבקו הבתים זה לזה כי בהפרדם ויהי' אויר בין כל אחד ואחד אפי' כמלא מחט סדקית איננו מרובע. ע"כ מדבקים זה לזה בדבק. אעפ"י שלא נמצא כן בש"ס ופוסקים ראשונים. וא"כ ממ"נ. אם אנו חושבים ע"י הדבק לעור אחד. א"כ אין לנו אלא בית אחד ובתוכו ג' מחיצות דפסול. ואם אין הדבק עושה עור אחד ויש כאן ד' בתים עם ג' חריצים ביניהם משום דהדיבוק כנפרד דמי. א"כ התפילין גופי' נעשו מב' עורות ופסולין. ע"כ אינני צריך להכניס א"ע בעומק זה הדין למעשה עד שיבא אומן ויעשה תפילין מרובעים בלא דבק ואז נצטרך להכניס עצמינו בזה. אבל כל זמן שאינו כן אני עומד במקומה כאשר קבלתי מרבותי לפסלם עכ"ל (וע' בישועות יעקב ס"ק כ"ד) וע' בס"ק שאח"ז: