שיעשנה סתומה. וכתב הרמב"ם דאם עשאה פתוחה פסול. והקשה הב"י מאי שנא ממזוזה דכשרה בפתוחה משום דאינן סמוכות בתורה ותירץ כיון דבקצת פרשיות פסולין משום דסמוכות בתורה לא מפליגינין ביניהו. וכתב הט"ז שהוא דחוק ומנ"ל לרמב"ם חילוק זה. וכתב דיש ראי' לזה מסוגיא דפ' הקומץ (דף ל"ב) דאמרי' הא מורידין עושין אמאי הכא סתומות והכא פתוחות והך דיוק בע"כ גם אתפילין קאי דאי אס"ת לחוד הול"ל דאה"נ מס"ת אין עושין משום דבס"ת סתומות והא דאמר טעמא דאין מורידין משום תפילין אלא בע"כ דגם בתפילין בעינין סתומות כמו בס"ת (וע"ש ביד אפרים) ולפע"ד תמוה. דא"כ מאי מקשה שם והא מזוזה בעי' שירטוט וכו'. והרי גם ס"ת בעי' שירטוט. ובע"כ צ"ל דמקשה רק מתפילין. וא"כ הכא נמי י"ל דמקשה רק מס"ת. וכן פירש"י באמת (שוב ראיתי בבאה"ט שהקשה כן להט"ז) ואולי י"ל בדעת הרמב"ם. דהא התוס' שם בד"ה דילמא להשלים כתבו תחלה פירש"י שאם חסרה שיטה אחת וכו' וכתבו ויש עוד לפרש להשלים כגון דפ' שמע בסוף עמוד והוסיף פ' והא"ש בגליון שלמטה וכו'. וי"ל דהרמב"ם ס"ל מס"ת ודאי לא מקשה דהא בנקל י"ל בפשיטות כגון דפ' שמע בסוף העמוד והוסיף פ' והא"ש בגליון שלמטה. ובע"כ דהקושיא היא רק מתפילין (כמו הקושיא דשרטוט) ומשני להשלים וכמו שפירש"י (שוב ראיתי מ"ש הפרמ"ג בזה ולשונו מגומגם):
לשכת הסופר · סימן כ׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
