שיכתוב ארבע פרשיות וכו'. לשון הרמב"ם בפ"ב מהל' תפילין וצריך להזהר בתגין של אותיות והן כמו זיינין זקופות שיש להן תג כמו שהן כתובין בס"ת. ואלו הן האותיות המתויגות שבד' פרשיות אלו (חוץ משעטנ"ז ג"ץ ע"ש בהגהמ"יי) פרשה ראשונה יש בה אות אחת בלבד והיא מ"ם סתומה של מימים. עלי' ג' זיינין. פרשה שניה יש חמש אותיות וכל אחת מהן ה"א ועל כל ה"א מחמשתן ד' זיינין והן ה' של ונתנה וה"א ראשונה וה"א אחרונה של הקשה וה' של ויהרג וה' של ירכה. פרשה שלישית יש בה ה' אותיות ואלו הן קו"ף של ובקומך יש עלי' ג' זיינין וק' של וקשרתם יש עלי' ג' זיינין וטי"ת טי"ת פ"א של טטפת על כל אחת משלשתן ד' זיינין. פרשה רביעית יש בה ה' אותיות פ"א של ואספת יש עלי' ג' זיינין ותא"ו של ואספת יש עלי' זין אחת וטי"ת טי"ת פ"א של טוטפת על כל אחת משלשתן ד' זיינין. כל האותיות המתויגות ט"ז ואם לא עשה התנין או הוסיף וגרע בהן לא פסל. ע"כ:
לשכת הסופר · סימן כ׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.