נהגו הסופרים וכו'. כתב בתשב"ץ ח"א סי' קע"ו בס"ת שהי' חסר ממנו פסוק שלם יכול לכתבו בין השיטין ואם אינו מספיק בשיטה אחת יגרוד בפנים ב' או ג' שיטין כדי לצמצם הכתיבה. ואם בתיקון זה נשאר קצת ששה ותלה אותה בין השיטין ונשאר בזה כדמות פרשה. אם כתיבת השיטין שנכתבו על הגרד היה דקה כחצי אותה ששה יש לחוש. ואם היא דקה יותר מהם אפשר להקל בכך (שהרי דקותה מוכיח שלא לשם פרשה נשאר פנוי אלא ששם נשלמה תליית החסרון) אבל אפשר לצאת ידי ספק זה לגרוד שיטה אחת ולצמצם ולכתוב אותן תיבות התלויות באותה ששה וזה נ"ל יותר טוב עכ"ד ע"ש:
לשכת הסופר · סימן י״ט, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.