לשכת הסופר · סימן ב׳, י״ג

פסול. במחצית השקל סי' ל"ב ס"ק י' כתב וז"ל וצריך להשגיח שלא ישאר על העור קודם שיכתוב עליו קרום מן חלק של צד הבשר שהוא דוכסוסטות ולא מבעיא בתפילין שאסור לכתוב על דוכסוסטות אלא אפי' מזוזה שמצוה לכתוב על דוכסוסטות כמבואר בי"ד סי' רפ"ח אפ"ה צריך שלא ישאר על העור קרום דק דהא בדוכסוסטות צריך לכתוב בצד השער ואם כותב על אותו קרום הרי כותב על דוכסוסטות בצד הבשר עכ"ל. הנה מה שהוא קורא לקרום זה הדבוק בשם דוכסוסטות אינו מדוייק כ"כ דהא כל שלא נפרד שם גויל עליו. ועכ"פ הדין דין אמת: וראיתי בס' שנות חיים שו"ת סת"ם הל' מזוזה תשו' ב' שכתב להתיר והביא ראי' מלשון הרא"ש שהביא הב"י בסי' רפ"ח שכתב וז"ל וראיתי פה שנהגו לכתבה (המזוזה) אגויל ויראה שהיא כשרה בגויל כי היכי דכשרה בקלף דבתפילין דוקא פסול גויל דהא אף בקלף אם שינה וכתב במקום שער פסול אבל במזוזה דכשרה אדוכסוסטות במקום שער ואקלף במקום בשר א"כ לא שייך בה שינוי וכשרה גם אגויל במקום כמו בדוכססטות במקום שער וכו' עכ"ל הרא"ש וכתב הנ"ל וז"ל א"כ כיון דמוכח לדהאי דאגויל במקום שער כשר אף דבס"ת ותפילין פסול על קלף במקום שער כאן כשר כיון דכשר על דוכס' במקום שער ה"נ להיפוך על דוכס' במקום בשר כשר כיון דכשרה על הקלף במקום בשר ובפרט דכתב להדיא דבמזוזה לא שייך שינוי משמע דכשר בכל ענין עכ"ל. ובמחכ"ת הנה מלשון הרא"ש ודאי אין שום הוכחה להכשיר לכתוב על דוכס' (וכן על גויל) במקום בשר. דהא לא כתב אלא דמדחזינן דכותבין מזוזה על מין שכותבין עליו במקום שער דהיינו על דוכס' ה"ה דכותבין אותה על גויל שהוא ג"כ מין שכותבין עליו במקום שער. אבל להתיר לכתוב במקום שאינו מקום כתיבה כלל זאת לא שמענו. ואדרבה מדדייק וכתב דכשרה גם אגויל במקום שער משמע דוקא במקום שער שהוא מקום כתיבה לס"ת ולא במקום בשר משום דבגויל מקום הבשר לא הוי מקום כתיבה כלל. ומינה ה"ה לדוכס' במקום בשר שאינו מקום כתיבה. אך הטור בסי' רע"א כתב דגם אדוכס' במקום בשר ואקלף במקום שער כשר. אבל בב"י שם השיג עליו ופסק בש"ע דלא כותי' והרמ"א אף שהביא שם דעה זאת בלשון יש מקילין אבל פשיטא דאין דעתו לפסוק הכי (ע' בהנהגת הוראות שלאחר סי' רמ"ב) אמת שגם בתוס' מנחות דף ל"ב ע"א ד"ה אידי ואידי כתבו סברא זאת בתירוץ הראשון אבל הרי כתבו שם עוד תירוץ אחר ובמס' שבת כתבו עוד תירוץ אחר. ופשיטא דלא שבקינן רוב גדולי הפוסקים המחמירין וניזול בתר מיעוטא דמקילין. ודברי המחה"ש טבין ותקילין: