לשכת הסופר · סימן ב׳, י״ב

למעט דוכסוסטות. זהו לשון הרמב"ם. והרמב"ן ז"ל בחידושיו למס' שבת השיג עליו וכתב וז"ל והרמב"ם ז"ל אמר כתב על הדוכסוסטות ס"ת פסול ואיני יודע מה הוא דהא תניא (שבת דף ע"ט ע"ב תנא דבי מנשה וכו') בס"ת כולן כשירין ואע"ג דבמסקנא מזוזה כשרה בקלף ובדוכסו' (ומצינו למימר דהך ברייתא במזוזה תני') ברייתא בס"ת קיימא כדמעיקרא חדא דמזוזה בגויל לא מפרשא להתירא (ובברייתא קתני נמי גויל) ועוד דלא פליגינין אנן אאוקימתא דגמ' דמוקי לה בס"ת ודכשרה בכולן בלא ראי' ואפי' אפשר לאוקים במסקנא במזוזה עכ"ל וע"ש עוד. והכ"מ כתב וז"ל בפ"ק דב"ב (דף י"ד) שאלו את רבי ס"ת בכמה אמר בגויל ו' טפחים בקלף איני יודע ומדלא מדכר דוכסוס' אלמא דוכסוס' כלל לא ואע"ג דבפ' המוציא תני דבי מנשה כתבה על הקלף ועל הגויל ועל דוכסו' כשרה ואוקמוה בס"ת רבי לא ס"ל הכי וכותי' קימ"ל דהוא עדיף מתנא דבי מנשה. ועוד דבירושלמי פ"ק דמגלה ובמ"ס פ"ק קתני גבי ס"ת כותבין על הקלף במקום בשר ועל הגויל במקום שער ומדלא מדכר דוכסוסטות אלמא כרבי ס"ל עכ"ל וכ"כ בב"י ע"ש. והנה מ"ש דרבי עדיף מתנא דבי מנשה. כפי הנראה דגריס בקלף איני יודע ומפרש דהכל הוא מדברי רבי שהשיב להם בגויל ו' טפחים ובקלף איני יודע. אבל לפום הגירסא שלפנינו בקלף בכמה איני יודע דהיינו ששאלו אותו בקלף בכמה והשיב איני יודע א"כ מרבי לא מוכח מידי אלא מן השואלים ומאן יימר לן דאינהו עדיפי מתנא דבי מנשה. גם הירושלמי ומ"ס לכאורה אינן מכריעין לדחות ברייתא דתנא דבי מנשה ואוקימתא דמוקמי' לה בש"ס דילן. דהא בכל מקום נקטינן כש"ס דילן: ולפע"ד אולי י"ל כן. כי הנה לכאורה קשה רב פפא דאמר רב דאמר כתנא דבי מנשה וכו'. נהי דהוי סבר דכתבי' תפילין אגויל ואיכא לאוקימה בתפילין. אבל אכתי אינו מוכרח ואפשר נמי לאוקימה בס"ת ודקארי לי' מאי קארי. ונ"ל כי הנה בהא דאמר אלא לאו אתפילין כתבו התוס' דהא דקתני כתבה לשון נקבה היינו מזוזה שבתפילין. והנה גם ס"ת בכל מקום בלשון זכר הוא (עמ"ש אי"ה בסי' ט"ז סק"ג) וקשה איך מוקמינן לה בס"ת הא כתבה קתני. ואין לומר דקאי איריעה דהא אי כתב יריעה אחת על מין אחר משאר הספר פסול כמ"ש רבנו בפ"ז ה"ד ס"ת שכתב מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף פסול אלא או כלו על הגויל או כלו על הקלף והוא מן הירושלמי. ופי' הפרישה משום דהוי כמו שני ספרים. והיא קושיא עצומה לכאורה. ולא מצאתי כעת לתרץ אלא לומר אחת משתי אלה. או דלפום הך אוקימתא דמוקמי' לה בס"ת באמת צריכין להגיה הברייתא ולומר תנו כתבו (ואף דלא אמרי הכי בגמ' להדיא כבר מצאנו כיוצא בזה בש"ס. ע' כתובות דף כ"ב רש"י ד"ה בעד אחד) או דפליג' אירושלמי וס"ל חציו על הגויל וחציו על הקלף כשר. ולפי"ז א"ש ררב פפא כיון דהוי סבר דכותבין תפילין על הגויל ואפשר לאוקימה אתפילין הוי מוקי לה הכי ואע"ג דלא פלטן מדוחקא דצ"ל כתבה היינו מזוזה שבתפילין מ"מ הכי עדיף טפי מלאוקימה בס"ת דהר צריכין לדחוקי טובא כמ"ש. אך המדחה דחי דאין כותבין תפילין על הגויל ולכן צריכין למשכוני אנפשי' ולאוקימה בס"ת. ולפי"ז למסקנא דמצינו לאוקימה במזוזה בלי שום דוחק ודאי דהכי היא. ולא מצאנו תנא דאית לי' ס"ת כשר על הדוכסוסטות ואית לן למימר דפסול כפשטא דסוגיא דב"ב וירושלמי ומ"ס. ואית לן נמי הוכחה גמורה דמזוזה כשרה על הגויל וכדעת רבנו: