יכול לתלותה וכו'. כתב בס' מלא"ש כלל כ"ה ס"ו וז"ל וכשתולה התיבה שחסרה בין השיטין מתחיל כתיבתה מכוון למעלה על התיבה ששייכה אחר התיבה החסרה ולא יתחיל לכתוב התיבה החסרה מרוחקת לצד ימין יותר מהתיבה שלמטה ממנה וגם לא ירחיקנה לצד שמאל מחר מהתיבת שלמטה. אלא במקום שהתחיל האות הראשונה של תיבה שלמטה שם יתחיל האות הראשונה של תיבה שלמעלה. ועל כל פנים אם מגיע תחלת התיבה שבין השיטין מכוון עד סוף התיבה שלפניה שתחתיה פסול עכ"ל. וכתב שכ"נ מתשב"ץ ח"א סס"י קע"ז ומתשו' מעיל צדקה סי' נ"ו ושכך הדעת נותנת. והנה מתשב"ץ לא מוכח מידי. ובתשו' מע"צ היה המעשה שהיה כתוב בסוף שיטה וירא וירא וחסר ביניהם תיבת בסבלתם והגיה הסופר והתחיל לתלות תיבת בסבלתם קודם וירא הראשון. ופסל משום דמאין נדע לאיזה מן המקומות שייך החסרון הזה התלוי שלא במקומו. אבל כל שהוא באופן אשר נדע לאיזה מן המקומות שייך שפיר דמי. ולפע"ד עדיף טפי להתחיל תיבת התלוי נוכח קדמת התחלת התיבה שתחתי' למען ירוץ הקורא בו בראותו שהתיבה התלויה שייך קודם התיבה שתחתי':
לשכת הסופר · סימן י״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.