לפי שהוא גנאי לתלות וכו'. כתב בשו"ת גנת ורדים כלל ב' סי' ד' וז"ל. ואגב אורחי' אני אומר בזה (שאמרו חז"ל שאם יש יותר מג' טעיות בכל דף אל יתקן) דהשתא שהסופרים הם בקיאים ואומנים הרבה ודרכן אפי' לענין חסרון שגורדין בתוך השיטה וכותבין שם את החסרון א"כ ליכא לפלוגי בין שהטעיות הן בחסרון או בתוספות דכשם שבתוספות מכשירינן להו ואפי' טובא לפי שתיקונם הוא ע"י גרידה א"כ ה"ה נמי לענין חסרון שיש להכשיר אפי' בטעיות מרובין כיון שתיקונם הוא ע"י גרידה עכ"ל. והביא דבריו בס' מלא"ש כלל ט"ז בינה סק"ד וכתב עליו וז"ל. וחדוש הוא שחדש לן הרב גו"ד לא מצאתי לו חבר עדיין עכ"ל. והנה אנכי מצאתי בעז"ה שכבר נחלקו בזה הראשונים ז"ל ה"ה הרשב"א והריב"ש כמש"ל בסי' ג' סק"ב ע"ש:
לשכת הסופר · סימן י״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.