ובלבד שיכתוב כל האות על הטלאי וכו'. כ"כ הב"ח והביאו הש"ך בסי' ר"פ סק"ז. והוא עפ"י דברי המוהרי"ק הס"ל שטרח לקיים את המנהג שכותבין על הטלאי. וסוף דבריו משום דהס"ת נקרא ספר אעפ"י שחסר בו קצת וגם אין בו משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בע"פ כיון שקורא מתוך הכתב שע"ג הטלאי אפי' אם היינו מחשיבים את הטלאי כתלוש מן הס"ת ע"ש במוהרי"ק. ולפי"ז אם האות כתוב חציו על היריעה וחציו על הטלאי הרי אם אנו מחשיבין את הטלאי כתלוש אין כאן אות. ומ"מ נראה לפע"ד דאם נמצא כן בס"ת בשבת או שנמצא כן בשם משמות הקדושים יש לסמוך על הט"ז שמכשיר. וכ"כ בס' תורת נתנאל סי' ע"ש. ומ"ש שם לחלק בין שעת עיבוד וכו'. לדעתי נראה כי כל הסופרים אומנים בזה:
לשכת הסופר · סימן י״ח, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
