למטה ד' אצבעות באגודל ולמעלה ג' וכו'. כתב בס' מלא"ש וז"ל ולכאורה שיעור הגליון למעלה ולמטה הנזכר לא מהשירטוט התחתון והעליון הוא נמדד כ"א ממקום שיכלה גג הלמ"ד למעל' ומסוף האותיות הארוכות למטה וכו' עכ"ל. ולפע"ד לא נהירא. הגע בעצמך לפי דבריו גם הא דאמרי' בין שיטה לשיטה כמלא שיעה נצטרך לפרש כך בין הקצה האחרון מן הך' הפשוטה וכדומה שבשיטה זו ובין ראש הלמ"ד שבשורה שתחתי' תהא ריוח כרוחב שיטה עם ך' ולמ"ד. והא ודאי ליתא. אלא שבכל מקום מודדין מעיקר כתב האותיות. וגם דברי הט"ז בסי' רע"ג סק"ב מיתפרשין הכי:
לשכת הסופר · סימן י״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.