יגרוד את הוא"ו וכו'. בשו"ת זכרון יוסף סי' ט"ז כתב השואל דמשמע שצריך דוקא למשוך את הדל"ת אבל למחוק אותיות ונ"י ולכתוב מחדש נ"י אינו רשאי אף שאותיות נ"י כתובים אחר אות וא"ו שאין להן שייכות להשם אסורין במחיקה. אבל בעל ז"י ז"ל שם בסי' י"ז חולק עליו ודעתו שאם צריך לכך למחוק גם אותיות נ"י רשאי. ובס' מלא"ש כלל ט' בינה ס"ק ט"ז כתב דדברי הז"י תמוהים דכיון דס"ל דאותיות נ"י לא נתקדשו (מדשריין במחיקה) א"כ איך יצטרפו להשם לאחר מחיקת הוא"ו. ולפע"ד דברי בעל ז"י ז"ל נכונים דודאי גם איהו ס"ל דגם אותיות נ"י נתקדשו אלא דס"ל אף שנתקדשו וחזיין לאיצטרופי להשם השתא מיהו כל זמן שאין השם שלם אין בהן איסור מחיקה. וקדושה שלהן שנתקדשו בשעת כתיבה מתלי תלי וקאי אם יצטרפו יצטרפו ואם לאו יצאו לחולין. הא למה הדבר דומה לכותב ש"ד משד"י שכל זמן שאין השם שלם מותרין במחיקה ולכשנגמר קדוש. וכמ"ש הרמ"ע (שהבאתי בחקירה ט') שהשם מתקדש לחצאין שישנה לקדושה מתחלה ועד סוף ואינה משתלמת (להיות נאסר במחיקה) אלא לבסוף או בשם קטן משם גדול וכו'. וכבר בא הדבר מבואר שם בז"י. בשם אלקים שנמצא חסר יו"ד שפקפק השואל למחוק את המ"ם ולכתוב י"ם כיון דהרבה פוסקים ס"ל מקצת השם ג"כ תולין ואף להנך דס"ל מקצת השם אין תולין לא הוי רק מדרבנן וא"כ מדאו' מיהו יש לו תקנה לתלות את היו"ד. וכיון דיש לו תקנה אסור למחוק. ובעל הז"י ז"ל השיב עליו בזה וז"ל תמיהני על דבר זה דהרי השתא מיהו עדיין לא תקנו והך דתניא א"ד מאדני וכו' נמחק הוי תיובתי' דהרי התם נמי אפשר לתקנו ולגמור את השם לכתוב נ"י ואפ"ה נמחק ש"מ כיון דעכ"פ עכשיו אין השם שלם מותר למחקו א"כ ה"נ דכותי' עכ"ל (אך אחת היא אשר ראיתי שם בדברי הז"י פליאה נשגבה שהשואל הביא מ"ש בס' א"ר סי' קמ"ג דאם כתב אדוני מלא בוא"ו יגרוד הוי"ו וכו' וכתב השואל שם דמשמעות לשונו מדהביאו בהל' קס"ת דמיירי בס"ת. ותמה עליו בעל ז"י ז"ל. חדא דבתו"מ לא נמצא שם אדנות כלל. ועוד דאם היה כן בתפילין ומזוזות לא היה תקנה למחוק את הוא"ו ולמשוך את הדל"ת משום דהוי שלא כסדרן. ואשתמיטתי' לפי שעה מה שמבואר במג"א סי' ל"ב ס"ק ל"ג *) דזה לא הוי שלא כסדרן):
לשכת הסופר · סימן י״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
