נראה לי וכו'. במ"ס פ"ה ה"ג היה צריך לכתוב השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא נתן בו ד' מוחקו וכותב השם ר' יהודה אומר יחזור עליו הקולמס ויקדשנו אמרו לו אין זה מן המובחר. והעיר בס' בני יונה כי ברייתא זו הובאה בש"ס דילן (בשלשה מקומות) ונשמט הא דאמרי רבנן ימחוק את השם. ותירץ דלא הביאו כ"א פלוגתי' דרבנן ור"י בהעברת קולמס ולא הוצרכו לומר מה שיעשה עם השם אם ימחוק או יסלק. ומה אעשה ודעתי העניה לא נתקררה בתירוץ זה כי אין זאת מדרכי בעלי הש"ס להשמיט מברייתא ולדלג גוף ההלכה. אדרבה דרכן הטוב להוסיף בה דברים כדי לפרשה (וגדולה מזו ע' תוס' מ"ק דף ח' ד"ה ולערב) וע"כ עלה במחשבה לפני אולי ס"ל לש"ס דילן דלית הילכתא בהא כרבנן אלא דגם בכה"ג אסור למחקו מדרבנן מפני מראית העין כיון שהוא כתוב במקום הראוי לשם קודש. או אולי לא גרסי כלל בברייתא דאמרי רבנן ימחוק (ובהכי הוה א"ש סוגיא דהניזקין מקושי' הבני"ו) ומהא דכ' הרמב"ם (פ"ו מיסה"ת) דאפיקורס ישראל שכתב ס"ת שורפין אותו עם האזכרות אין ראי' להתיר שהרי כתב שם הטעם דמצוה לשרפו כדי שלא להניח שם לאפיקורס ולא למעשיהם. אבל במקום אחר י"ל דאסור מדרבנן מפני מה"ע. ובהכי הוי א"ש דברי המהריא"ס ממה שהקשתי עליו בחקירה ט"ו. ומדברי הסמ"ק שהביא הב"י בבד"ה שכתב דשם שנכתב שלא מדעת מותר למחקו כבר כתב שם בבני"ו כי בסמ"ק שלפנינו לא נמצא לשון זה אלא שכתב דאינו באזהרה אבל מ"מ איסורא דרבנן י"ל דאיכא. ע"כ לפע"ד הדבר צ"ע וע' בס"ק שאח"ז: שוב מצאתי בס' אור זרוע סי' תקנ"ו שהביא הך ברייתא דמ"ס וכתב וז"ל ומיהו אין הלכה כת"ק דר' יהודה חדא שלא הוזכר בתלמוד שלנו וכו' עכ"ל ושמחתי:
לשכת הסופר · סימן י״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
