לשכת הסופר · סימן י״א, כ״ח

שלא בספר וכו'. כתב בשערי תשובה או"ח סי' א' סק"ג וז"ל וראיתי בכתבי בד"ז וכו' על מה שהיו רגילין לעשות מנורות על קלף מצוירים להניח בסידורים וכותבין בהם שויתי ה' וכו' השם בן ד' אותיות ושאר שמות ומנורה הזאת היתה נקראת שויתי והטעם הוא בכדי שיהי' נזכר שלא לשיח שיחה בטלה בתוך התפלה מאימת השם אשר לנגד עיניו וכתב ע"ז בשם דודו אא"ז הגאון בעל תב"ש שאמר במליצתו הצחה אם לא שויתי ודוממתי ר"ל שיוכל לגדור א"ע שידום אף בלא השויתי והתרעם מאיד ע"ז לפי שעל הרוב אינם משתמרי' כראוי ותשתפכנה בראש כל חוצות וע"ד שאמרו בר"ה דף י"ח ע"ב שעל דבטלית אדכרתא מן שטריא עשאוהו י"ט ולכן גם בזה ראוי לאזור חיל לבטל המנהג והאריך בדברי נועם ונראה דבמנורות הגדולות המצוירות על קלף שקובעים בבהכ"נ לפני העמוד או שאר מקומות שקובעים אותה תחת טבלא זכוכית לית לן בה ולא קפיד רק על אותן שמניחים בסידורים מטעמא דלעיל וגם שעל הרוב באים לידי מחיקת השם כאשר עינינו הרואות שהם הולכי' לאיבוד ולהמחק ובפרט שכותבים עליהם שמות אשר לא כדת והמזהיר והנזהר ישכילו כזהר עכ"ל שע"ת: והנה בזמננו נתחדש שעושין מפות לכסות בהן את החלות בליל שבת קודש ומדפיסים עליהם או שעושים בהם במעשה רקמה סדר הקידוש עם שמות הקדושות. נ"ל דיש לבטל ג"כ מטעמים הנ"ל. וגם מפני שהן עשויות להתכבס וקרוב חשש מחיקת השמות ח"ו: בנוב"ת יו"ד סי' קפ"א נשאל בבהכ"נ אשר למעלה מן הארה"ק קבעו אבן אשר נחצב בו למספר השנה אלקי צבאות. וכתב שם שאינו נכון לעשות כן כי דרך בזיון הוא לעשות שמות הקדושות למספר השנה ע"ש: