לשכת הסופר · סימן י״א, כ׳

כדין נכתב. במהדורא קמא כתבתי שאם הא' בסוף העמוד והשני בתחלת העמוד קודרין את הראשון והן דברי ר' יהודה במ"ס. ובס' מלא"ש השיג עלי ועל הכרם שלמה שכתב ג"כ הכי. דהא מסתמא הלכה כרבנן. ותמיהני עליו שלא זכר את ראש המדברים והרי גם בס' בני מנה כתב כן (ע"ש דף ו' ע"ג ויש שם טעות הדפוס וצ"ל כשקודרין שם מיותר) ואפריון נמטי' לבעל אניה דיונה שיחי' שכתב לקיים את דברינו דמצינו הרבה פעמים דר' יהודה לפרושי אתא אע"ג דלא אמר אימתי וכמ"ש התוי"ט במס' בכורים פ"ג מ"ו. ואמנם לאחר שפלפל בחכמה העלה דהכא בע"כ ר"י פליג ולא מפרש. ולדידי היה נראה כיון דהב"י הביא בשם הגהמי"י דלא יכתוב את השם בסוף הדף בע"כ שהיו מפרשים דר"י לפרושי אתא. מיהו מאחר דשאר הפוסקים לא הביאו זאת וגם הב"י לא הביאו בש"ע ש"מ דלא ס"ל הכי לכן הדרנא בי: ונסתפקתי אם לאחר השם השני המיותר. עוד לא כתב כלום מה לעשות. כי נראה דודאי אינו נכון לכתוב במכוון איזה תיבות אדעתא דהכי לקדרן עם השם. ולקדור את הראשון עם איזה תיבות ג"כ אינו נראה לי לעבור על דברי המ"ס ויותר נראה לפע"ד להתיר בזה לקדור את השם השני לבדו: