לשכת הסופר · סימן י״א, י״ט

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עם איזה תיבות וכו'. נראה דיצא להם האי מנהג מהא דאיתא בירושלמי מגלה פ"ק הובא בב"י לענין תליית השם דעדיף טפי כשיש גם תיבות חול עמו. והשבו"י בח"א סי' פ"א דחה ע"ש. אבל י"ל כי הנוהגין כן סוברין אף דבענין תליה לא קימ"ל בהא כירושלמי כיון דלא נזכר בגמ' דילן מ"מ למדין ממנו דכשיש גם תיבות חול עמו אינו בזיון כ"כ וכמו שפי' בקרבן עדה: והאי ירושלמי הואיל ואתא לידן נימא בי' מילתא דהכי איתא ר' זעירה רב חננאל בשם רב ואם היה כגון אני ה' אלקיכם מותר למה מפני שהן שלש תיבות או מפני שיש בו חול נפיק מן ביניהם אל אלקים ה' (יהושע כ"ב ותלים נ') אי תימר מפני שהן שלש תיבות הרי הם שלש תיבות אי תימר מפני שיש בו חול הרי אין בו חול. והקשו האחרונים ז"ל אמאי לא נקט מקרא שבתורה ה' ה' אל. ע' בס' שלום ירושלם (וע"ע בס' ביאור מרדכי לדף פ"ג ע"ד שורה נ') ונראה לפעד"ל. כי הנה לכאורה תמוה מאוד מאי קמיבעי' לי'. הרי מוכח דודאי מפני שיש בו חול הוא דאי רק מפני שהן שלש תיבות הול"ל רבותא טפי ה' ה' אל או ה' אלקינו ה'. וצ"ל דקמיבעי' לי' משום דאיכא למדחי דלמא לעולם לא בעי רק ג' תיבות ואף שכולן קדושות שרי אלא דס"ל דבעינין ג' תיבות שלשתן משונות זו מזו. ולכן לא מצי נקט ה' ה' אל או ה' אלקינו ה' מפני שבאלו ב' תיבות שוות. והשתא שפיר קאמר דנפיק מן ביניהם אל אלקים ה' דבהא איכא לספוקי דאיכא למימר כיון שהן ג' תיבות שאינן שוות אף דשלשתן קדושות תולין אותן. והא דר' זעירה בשם רב לא נקט אלו אף שיש בזה צד רבותא קדושה המשולשת מ"מ י"ל דנקט אני ה' אלקיכם דהוי צד רבותא ג"כ דגם בס"ת תולין ג' תיבות כאלו: (שוב ראיתי מ"ש בזה בס' ברכי יוסף סי' רע"ו ובהך ירושלמי דמס' מגילה נראה דנוכל לומר כמ"ש):
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.