שאם מוחק וכו'. בתשב"ץ ח"ג סי' קצ"ג כתב וז"ל כיון שהוא (הס"ת) כל כך ישן והולך לימחק ולהעביר דיו על המחק הוא מנמרו יגנז כמו שאמרו בפ' השולח (אולי צ"ל הניזקין) ולהעביר עלי' קולמס ונקדשי' הו"ל מנומר ועוד יש לאסור להעביר דיו על השם דקימ"ל דכתב ע"ג כתב חייב משום מוחק התחתון וכן כתבתי בתשובה בס' תשובתי הראשון בסי' קכ"ז עכ"ל. ותמיהני מאוד כי שם בח"א סי' קכ"ז כתב כן לענין כתב אזכרה בזהב דאסור להעביר עליו דיו משום דהוי מוחק כתב התחתון דהוי כמו דיו ע"ג סיקרא (בגיטין דף י"ט) אבל דיו ע"ג דיו איתא שם להדיא דלא הוי מוחק את התחתון. אלא דלכאורה אף אם נאמר דמשום מוחק ליכא במעביר דיו ע"ג דיו מ"מ יש לעיין בהא דאמרי רבנן לר' יהודה (גיטין דף כ') אין השם מן המובחר וקאמר רב אחא בר יעקב טעמי' משום דבעינין זא"ו. ופי' המג"א (בסי' ל"ג סק"ז) דהיינו משום דמיחזי כמנומר (עמ"ש בסי' ג' סק"ב) ולפי"ז אסור להעביר דיו אפי' על שם א'. ואף דאנן לא קימ"ל כרב אחא בר יעקב. מ"מ הרי רבנן קאמרי הכי לר' יהודה (כדאיתא בירושלמי פ' הבונה וע"ש בחידושי הרשב"א) וא"כ עכ"פ יש ללמוד משם דלרבנן אסור להעביר דיו ע"ג השם אף שכבר נכתב בהכשר בדיו משום דמיחזי כמנומר. אמנם באמת דברי המג"א בזה אינן מוכרחין לומר דטעמא משום מנומר (ע"ש בפרמ"ג) והא דאמרי' משום זא"ו י"ל היינו שאין זאת כבוד השם להיות נכתב ע"ג שם שהוא חול. וגם לפ"ד המג"א יש לדחות ולומר דשאני התם משום דאפשר למחקו ולכתוב את השם מחדש. ולכן קאמרי דאינו מן המובחר להעביר עליו קולמס. אבל במקום אחר שנכתב השם בקדושה ונתקלקלה קצת הדיו י"ל דמותר לתקנו בהעברת קולמס. ונראה לפע"ד ראי' להתיר מדברי הרא"ש בתשובה שכתב דאותיות השם שנדבקו והפרידן אינו צריך אח"כ להעביר עליהן קולמס לקדשן (והוא לקמן סי' י"ב סעי' ט"ו) משמע דאינו צריך אבל אם הוא רוצה מותר (ע' פתחי תשובה סי' רע"ו סק"ו ומ"ש דבעינין השם כסדרן עמ"ש אי"ה בחקירה י') שוב ראיתי בנוב"ק או"ח סי' א' שהביא ג"כ ראי' זאת לדחות דברי האוסר משום חציצה ע"ש. וע"ע שם בחלק אהע"ז סי' פ"ה:
לשכת הסופר · סימן י״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
