לשכת הסופר · סימן י״א, י״ח

גדולי הראשונים ז"ל אוסרין וכו'. ראיתי בס' שנות חיים חלק סת"ם סי' ז' שכתב דאם אירע איזה קלקול באות מן השם ויש בו ספק אם הוא כשר או לא מותר לקדור את השם מטעם ס"ס. שמא הוא פסול ומותרין אפי' למחקו. ואת"ל דכשר שמא הלכה כהפוסקים דאפי' שם כשר מותרין לקדרו. ולפע"ד יש לפקפק קצת לפמש"ל ס"א בשם הבני"ו דאפי' אם נמחק מקצת השם אפ"ה אסור למחוק את הנשאר. אך מ"מ י"ל נהי דגם הנשאר אסור במחיקה. הרי קדירה באמת לאו מחיקה היא. אלא דהאוסרים אוסרים מפני הכבוד. וי"ל דזהו רק כשהוא בכשרותו אבל לאחר שנפסל. אף שעדיין אסור במחיקה. מ"מ מותרין לקדרו ולהכניס שם כשר במקומו וזהו כבודו. וא"כ גם בספיקא יש להקל. עור יעץ שם בחכמה לחתוך בצדדי השם סדק מצד זה וסדק מצד זה. ולכתוב את השם על מעט קלף בגליונות רחבות. ולתחוב את הגליונות בתוך הסדקים וידביקם שם מאחורי הגויל ונמצא השם החדש נקרא בס"ת כראוי. והשם הישן עדיין אינו מקודר והוא תחתיו אך למותר. ומאחר שהוא אך למותר שוב הותר לקדרו. וכתב שלפי דעתו היא הוראה ברורה. ולפעד"נ כי במה שהוא מדבק עליו את השם החדש ומבטל את הישן הרי הוא ממש כאלו קדרו דכל העומד לקדור כקרור דמי. ומלבד זאת אף אם נימא דכותבין את השם על העלאי. הנה צריכין לדבק תחלה את הטלאי ואח"כ לכתוב עליו כמ"ש אי"ה בסי' י"ח ס"ז: ובגופא דעובדא דידי' שנעשה נקב בתוך חלל האות מן השם עמ"ש אי"ה בחקירה ד':