לשכת הסופר · סימן י״א, י״ז

שהיה צריך לכתוב אלקים וכו'. ואם טעה וכתב במקום אלקים אלקיכם כתב שם בעה"ג שיעשה מן הכ' מ"ם ואח"כ ימחוק את המ"ם היתרה. אבל בס' בני יונה משיג עליו כי בעשייתו מן הכ' מ"ם הרי הוא מוחק את המ"ם האחרונה (ועמ"ש בזה אי"ה בסי' י"ב סק"ג) ולפע"ד יש לפקפק עוד שהרי אותיות כ"ם שנטפלו לא נתקדשו בעצמותן רק מחמת השם ורק מדרבנן ואיך יעשה מן הכ' מ"ם לעשותה מגוף השם. ואולי ס"ל להעה"ג דבגמר השם לשם קדושה מתקדש כל השם. ומש"ה גם הבני"ו לא השיג עליו בזה. ועמ"ש בחקירה ט':בשו"ת מעיל צדקה סי' נ"ה נשאל בסופר שטעה במקום שהיה צריך לכתוב אלקיכם כתב אלקיך אם מותר לעשות מן הך' פשוטה כ' כפופה ולגרוד אח"כ הקו הנמשך למטה. והשיב לאיסור מכמה טעמי חדא מפני שאסור לגרוד הקו הנמשך (שכבר קדשו השם) ועוד שיראה כמו חק תוכות. ועוד מפני שאינו מסכים עם העה"ג (וכמ"ש בספרו בני יונה שהבאתי בסמוך) אלא כל שאסור למחוק אסור ג"כ לשנותו ע"י כתיבה. וא"כ במה שהוא עושה כ"ף כפופה הוא מוחק את הפשוטה: והנה הגיעני ס' שואל ומשיב וראיתי בחלק שלישי סי' ר"ו שנשאל בענין זה ממש שבמקום שצ"ל אלקיכם נמצא כתוב אלקיך. והשואל התחכם לתקן בענין זה. לעשות רחוק קצת מן הכ"ף פשוטה מ"ם סתומה ואח"כ יעשה מן הכ"ף פשוטה כפופה. ואף שתהיה ארוכה יותר מדאי אין בכך כלום. והוא נ"י הסכים עמו. והביא גם דברי המע"צ שהבאתי ותמה עליו שלא העלה בדעתו לעשות כן. ולפע"ד תיקון זה אינו נכון. דהא קודם שיקרב את הכ"ף אל המ"ם הסתומה במ"נ קשיא. אם יש לה גם אז תואר כ"ף כפופה. א"כ מאחר שהיא רחוקה מן המ"ם הרי נתבטלה מלהיות נטפל להשם כי בסוף השם צ"ל פשוטה ולא כפופה. ועוד נראה דאז אין לה עדיין תואר כ"ף כפופה. אלא או תואר נו"ן כפופה. או שאין לה צורת אות כלל. ועכ"פ איננה כ"ף פשוטה והרי הוא כאלו מחקה: