לשכת הסופר · סימן י״א, ט״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואפי' אם אינם שייכים במקום הזה וכו'. בס' בני יונה צדד וכתב דאפשר לומר דהא דאמרי רז"ל הנטפל להשם מאחריו אינו נמחק שכבר קדשו השם. זהו רק בשהטפיל מה שראוי להיות נטפל לו בכאן אבל אם הטפיל אותיות שאינן ראויין כאן אף שראויין במקום אחר כגון שהיה צריך לכתוב אלקינו וכתב אלקיכם י"ל דמותר למחקו. והנה כתב בעצמו כי מן הרמ"ע מוכה דגם בכה"ג אינו נמחק מדקאמר דוקא שהטפיל אות שאין לו שייכות כלל כגון ק' או פ'. וגם הט"ז כתב דהא דאמרי' כ"ם של אלקיכם אינו נמחק מיירי כשנכתב בטעות. וכן הוא דעת עה"ג ודעת הנו"ב. ופשיטא שאפי' אם היה הבני"ו מתיר בבירור היה לנו לומר הלכה כרבים מכ"ש דגם הוא ז"ל לא התיר בבירור אלא כתבו בדרך אפשר (ודלא כמ"ש בתשו' מהר"ח כהן סי' מ"ד) וע' בס"ק שאח"ז:
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.