באותיות שלפני השם וכו'. כ"כ המג"א בסי' ל"ב ס"ק ל"ב. ואם אין שם באותיות אחרות כדי לטבול. נראה לי דאם אפשר לטבול בהנטפל לפניו או אם עדיין לא כתב מן השם רק האותיות שהן נמחקין (כדלקמן סי' י"א סעיף ו') יטבול בהן להשלים את השם. אבל לטבול באותיות שאינן נמחקין נ"ל דאסור כמ"ש בבני יונה דנוגע בזה בלאו דלא תעשון כן. ונ"ל דבכה"ג שהוא שעת הדחק יטבול בדיו שבכלי רק שידקדק שלא לקחת רק מעט דיו (שלא יהא חשש קלקול) לגמור את השם. והטבילה לא הוי הפסק כיון שהיא לצורך השם. אבל לא יכתוב בענין זה אות אחר תחלה דזה הוי הפסק. כן נראה לפע"ד ודו"ק:
לשכת הסופר · סימן י׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.