כשר. כתב הש"ך לא ישיבנו ואם השיב אינו נפסל כך משמע בב"י. ובאמת כי מ"ש הב"י מהרמב"ם שלא מנאו בדברים הפוסלים יש לדחות לפע"ד שהרי הרמב"ם תלה איסור ההפסקה בצורך הכוונה. א"כ י"ל דזהו בכלל מה שמנה שכתב האזכרות בלא כוונה. אמנם גם הרמ"ע (שהבאתי בחקירה ט') כתב בפשיטות שאין זה מן הדברים הפוסלים והשם מתקדש לחצאין וכו' ע"ש:
לשכת הסופר · סימן י׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.