יחפש אחר אות וכו'. כ"כ ביו"ד סי' רע"ו. והקשה בס' אניה דיונה כיון דקיימא בס"ת דגם שלא כסדרן כשר בי'. א"כ יכתוב מקודם תיבה שלאחר השם ואח"כ יכתוב את השם לפניו (ותירוצו לא הבנתי) ונראה לפע"ד דכיון שדרכו לכתוב כסדר ועתה הנהו כותב שלא כסדר מוכחא מילתא כי אך לבעבור נסות את הקולמס עם הדיו הוא בא. וגנאי הוא לאותן אותיות שיכתוב אותן כן. גם איכא בהא חששא דשלא לשמה. כדאיתא במס' מנחות דף מ"ב ע"ב מה טעם טעימה פסלה משום דבעינין צביעה לשמה. וכתבו שם בתוס' ואפי' לשם ציצית מ"מ לשם ניסיון נמי עבידא והוי כמנחה שקומצה לשמה ושלא לשמה עכ"ל:
לשכת הסופר · סימן י׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.