לשכת הסופר · סימן א׳, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כשרים וכו'. בגמ' אמרי' נמצא ס"ת ביד עכו"ם אמרי לה קורין בו ואמרי לה יגנוז. והטור פסק בס"ת דיגנוז ובתפילין פסק דכשרים. וכתב הב"י שהיא תימה. ותי' דאפשר דהא דמחמירינן ואמרי' יגנז דוקא בס"ת שהגוים עשויין לכתוב ס"ת לעצמן להתלמד בו אבל תפילין שאין הגוים עשוין לכתבן לפי שאין צריכין להם לא אזלינן בהו לחומרא אלא נקטינן כמאן דמכשיר (אבל אפיקורס הוא ישראל מין ויודע לכתוב חיישי' דילמא איקרי וכתב) ובים של שלמה סי' ס"ח כתב עוד טעם לחלק. אמנם כתב אלא שעכ"פ קשה מנ"ל לחלק בהכי במה שכל המחברים לא חלקו. ונראה לפעד"ל. כי הנה היש"ש בעצמו שם בסי' ס"ז כתב להוכיח דס"ת שנמצא ביד נכרי קורין בו מדקתני במתני' אין לוקחין ספרים תפילין ומזוזות מן הנכרים וכו' ולא קתני אין פודין כמו דקתני אין פודין את השבויין ש"מ שהיא לקיחה כמו שאר לקיחות דהיינו לצרכו לקרות בו והא דקאמר דילמא ליננז דיחוי בעלמא קאמר ע"ש. ומ"מ הנה דעת הרי"ף והרא"ש ושאר פוסקים דס"ת שנמצא בידי גוי יגנז וכתב הב"י דמשמע להו דרב אשי דמשני דילמא ליגנוז ס"ל כמ"ד דיגנוז וכותי' נקטינין. ואמנם קשה דקדוקו של היש"ש אמאי לא קתני אין פודין. ולכן היה נראה להטור לחלק דבתפילין כ"ע מודים דכשרים דבברייתא לא תני יגנוז אלא בס"ת (והב"י כתב דר"נ דאמר נקטינין ס"ת שכתבו מין ישרף לאו דוקא ס"ת אלא ה"ה לתפילין ומזוזות. אבל לדעת הטור א"ש דלא נקט תו"מ משום דאמר נמצא ביד גוי אמרי לה יגנז. ובתו"מ ליכא מ"ד יגנז) ואתי שפיר דתני במתני' אין לוקחין משום תפילין ומזוזות דבהו שייך לשון לקיחה דהיינו לצרכן שהן כשרים:
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.