יש פוסלין. ע' ש"ך סי' רפ"א סק"ח שכתב וז"ל עוד נ"ל טעם דדמי לעבד ואשה וקטן שאינם חייבים במצות להכי פסולין לכתוב ס"ת והכי נמי גר וממזר יש כמה וכמה מצות שאין חייבים בהן וכו' עכ"ל. והנה התוס' בגיטין דף מ"ה ע"ב ד"ה כל שישנו וכו' כתבו וז"ל ודוקא בס"ת ותו"מ דכתיב וקשרתם וכתבתם דרשינן הכי עכ"ל. ונראה שהבין הש"ך דכל שאינו באיזה מצוה הכתובה בתורה אינו בכתיבה. אבל השאג"א בסי' ל"ה הוכיח במישור דדוקא מי שאינו בקשיר"ה אינו בכתיבה. אבל מה שאינו במצוה אחרת לית לן בה. (וע' חת"ם סופר סי' רע"א):
לשכת הסופר · סימן א׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Keset Hasofer, Ungvar 1871
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך לשכת הסופר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.