קונטרס זיקה · סימן ט׳, ב׳

אולם האמת עד לעצמו שט"ס נפלו בו וצ"ל כך, דמתחלה בעי ר' יוחנן מנולד כשאשת אביו נשואה לאחד מן השוק אם אמרינן הואיל ובא ומצאה בהיתר מותרת, ומתרץ לא אמר ר"ש אלא על ידי אחין מן האב, פירוש, שתפול לפניו ליבום דהותר איסור אשת אח ולא אשגח על איסור הקודם, הא שם הלא לאחד מן השוק ניסת ולא הותר שום איסור ובמה יפקע איסור אשת אב, ובעי רשב"ל, אשת אחיו מאמו שמצאה לפני אחיו מאביו כצ"ל, ופירושו, דמעיקרא היתה אשת אחיו מאמו ונשאה אחר כך אחיו מאביו ואז נולד זה האח ומצאה לפני אחיו מאביו ומת והיא נופלת לפניו ליבום מה אמר בה ר"ש, דכיון שהותר משום יבום איסור אשת אח מאביו, אפשר שהותר גם איסור אשת אח מאמו, ומתרץ לא אמר ר"ש אלא ע"י אחין מן האב, ופירושו, דגם האיסור הראשון יהיה איסור אשת אח מאב, והותר הך איסורא לפני אחיו שיבמה והוא נולד כשיבמה, והותר איסור אשת אח להיבם משום יבום, לכן מותר גם במה שהיא אשת אחיו הראשון שמכחו לא הוי מצי מייבם, וזה ממש כמו דרמי בבבלי, אלא מעתה אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו ואח"כ נולד לו אח ומת תתייבם כו' האי איסורא דלית ליה היתרא, האי איסורא דאית ליה היתרא, פירוש שלא הותר איסור אחותו מאמו להראשון, משא"כ איסור אשת אחיו שהותר לאחיו הראשון משום יבום וכמו שפירש הריטב"א, ור' יודן בעי צרת אחות אמו שמצאה לפני אחיו מאביו כצ"ל, ופירושו, שאחות אמו היתה נשואה לאחיו מאביו והיה לו אשה אחרת ומת ויבם אחיו השני מאביו את הצרה ונולד הוא ומת המייבם את הצרה ונופלת לפניו ליבום, אם כן את הצרה אם היה נולד בעולם כשמת אחיו הראשון לא הוי מצי מייבם מחמת שהיא צרת אחות אמו, ובצרה ליכא שום איסור שלא במקום מצוה רק דהיא אינה זקוקה לו, ובאיסור אשת אח קאי, ועיין ירושלמי פ"ק הלכה ה' ר' ירמיה בעי הבא על הצרה מהו שיהא חייב משום אשת אח עיי"ש, דאי אפשר לצרה בלא אשת אח כו' ואיסור אשת אח הותר לאחיו הראשון ועכשיו נופלת לפניו ליבום והותר לו איסור אשת אח, תו שרי השני, הואיל ובא ומצאה בהיתר, או דלמא אימת אמר ר"ש רק במקום שהחסרון הוא מחמת שלא היה בעולם ואם היה בעולם היה מיבם, בזה שרי הואיל ומצאה בהיתר, אבל כאן בצרת אחות אמו שאף אם היה בעולם כשמת אחיו הראשון ג"כ לא הוי מצי ליבם, וחזינא כאילו נולד אז והיתה אסורה עליו משום צרת אחות אמו ותו אסורה עליו עולמית. וכדתנן בפרק ד' אחין שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות כו' ה"ז אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה שעה אחת דחזינא כאילו נולד אז ולא הוי קרינא ביה יבמה יבוא עליה, ורק באשת אחיו שלא היה בעולמו דלא היתה עליו שעה אחת באיסור, ואם היה נולד אז היתה מותרת לו להתייבם, אם כן לא הוי מצי להיות שתהא עליו שעה אחת באיסור ונשאר בספיקא. ור' אבין בעי גרושה ונתאלמנה, היינו דמדייק מה דאמר הואיל ובא ומצאה בהיתר, אם אשת אחיו שלא היה בעולמו ויבמה אחיו שהיה בעולמו וגירשה, ונולד אח, ואח"כ חזר וכנסה המגרש ומת, ועכשיו נופלת לפניו ליבום מי מצי מייבם, מי אמרינן דהואיל ונולד כשהיתה גרושה מאשה ולא מצאה בזיקת יבום, ואז חזר עליו איסור אשת אחיו הראשון שלא היה בעולמו ותו הוי עליו באיסור ערוה אף אם חזר אחיו וכנסה, ודוקא אם מצאה בהיתר היינו שנולד ומצאה בזיקת יבום, אבל כשנולד כשהיתה גרושה ונעשית אלמנה קיימא עליו באיסור אשת אחיו שלא היה בעולמו, או דלמא כיון שכשנולד כבר הותר איסור אשת אחיו הראשון להמייבם, ולכן אף אם לא מצאה כשהיא עומדת בזיקת יבם ג"כ מותרת, ודוק כי זה אמת ברור בכונת ירושלמי בס"ד: