י) והנה תלמודא דילן קאמר (בדף י"ט) דאם זיקה ככנוסה פטורה השניה, והירושלמי סבר לחד מ"ד אליבא דר' שמעון זיקה קונה ומשייר כמו מאמר לרבנן, ובכ"ז פוטר בשניה דאין זיקה נופלת למקום זיקה, וז"ל, תמן אמרין דברי ר"ש אין זיקה נופלת למקום זיקה, ר' בא בשם ר' לעזר והוא שעבר ובעל והיך עבידא, קידש אחד מן השוק את השניה ע"ד דרבנן קדושין גמורין ע"ד דר"ל קדושין תלוין לכשיבעל את הראשונה קדושין תופסין בשניה כו' מתה הראשונה ע"ד דרבנן מותר בשניה. והנה משמע מהירושלמי דלרבנן דתמן פטורה לשוק מיד ומתקדשת ובכ"ז כי מתה הראשונה דפקעה זיקתה למפרע כשיטת הירושלמי השניה מתיבמת, וזה תמהון גדול לומר דאחרי שנפטרה מיבום וחליצה תשוב ותהיה זקוקה או מותרת כיון שבשעת נפילה היתה ערוה וצ"ע:
קונטרס זיקה · סימן י׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.