ט) ובהך דמסיק תלמודין דר"ש לא מתיר לאשת אחיו שלא היה בעולמו רק בייבם ואח"כ נולד אבל בנולד ואח"כ ייבם לא, קא שקיל וטרי טובא בהא בירושלמי פרק כיצד ז"ל, מה בין ראשונה ומה בין שניה, ראשונה בא ומצאה באיסור והשניה בא ומצאה בהיתר, ר' יוחנן בעי אשת אביו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה ר"ש מפני שמצאה בהיתר מותרת לא אמר ר"ש אלא ע"י אחין מן האב, פירוש, דאם נולד אחר שנשא אשת אביו אחד מן השוק אפ"ה היא ערוה עליו. ר' יעקב בר אחא אמר רשב"ל בעי אשת אחיו מאמו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה ר' שמעון מפני שמצאה בהיתר מותרת לא אמר ר"ש אלא ע"י אחין מן האב, וזה פלא מאי חידש על ר' יוחנן, ר' יודן בעי צרת אחות אמו שמצאה לפני אחד מן השוק מה אמר בה ר"ש מפני שמצאה בהיתר מותרת, וזה יותר פלא הלא כבר אמר, לא אמר ר"ש אלא ע"י אחין מן האב ומאי קא בעי, ר' אבין בעי גרושה שנעשית אלמנה, ופירשו באם נולד כהן כשהיא אלמנה הלא מצאה בהיתר, ואולי ביבמה אחיו, ואחיו היה חלל שמותר בגרושה ומת אחיו והיא נופלת לפניו ליבום, וכ"ז אינו, דאטו פקע שם גרושה מינה ובמאי הותר איסור גרושה, ועיין סוף פרק עשרה יוחסין גרושה ואלמנה יעו"ש. סוף דבר, הירושלמי הזה כולו פלא:
קונטרס זיקה · סימן ט׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.