ולפי זה אתי שפיר, דכיון דבנשא מת ואח"כ נשא חי מסתברא למידרש קרא דלצרור דכתיב באחות אשה בכה"ג דאיסור אשת אח קדים, ואינו עומד להיתר, משום איסור אחות אשה, דבחריקאי קאי ומונעו מלהפקע, ותו מהקישא דכל העריות, דתמן איכא בתו וכיו"ב, דאיסורן קדים לאיסור א"א, ובכ"ז פטורים מיבום, ורחמנא לא חשבינהו לשלא במקום מצוה, כיון דלענין חלות האיסורים הואי באיסור אשת אח וזקוקה ליבום לולא האיסור ערוה, מזה ידעינן למיפטר צרת ערוה גם בנשא חי ואח"כ נשא מת מחליצה ויבום, ודוק, כי זה נכון בס"ד:
קונטרס זיקה · סימן י״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Friedberg Edition
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קונטרס זיקה, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.